אדם נחוש

היזם ומתרגל הפאלון גונג בן ה-35 הוכה וחושמל שוב ושוב באלות חשמליות בעלות מתח גבוה והיה נעול במשך שלושה חודשים בכלוב ברזל קטן בו לא יכול היה לעמוד או לשבת. אלו הן רק חלק ממגוון ההתעללויות שסבל.

למר יו היה דחף עז לחשוף את העינויים שהיו חלק מההיערכות של סין למשחקים האולימפיים. הוא ראה ממיטתו בבית החולים כי יותר ויותר אנשים שהגיעו למא-סאן-ג’יאה לאחר שנגזר להם עונש על “תכנוני שוד או גניבה” כביכול.

העינויים והטרור הואצו בתוך מחנה העבודה כדי “לשנות” מתרגלי פאלון דאפא, כלומר לגרום להם לוותר על אמונתם – לעשות להם טרנספורמציה לאמונתם.

מר יו לא יכול היה לראות עוד אנשים חפים מפשע המעונים באופן נורא כל כך. כמו כן, הוא האמין כי העולם שבחוץ צריך לדעת מה קורה באמת בסין אחרי שלבייג’ינג הוענקה הזכות לארח את האולימפיאדה. במקום לשפר את זכויות האדם שלה, כמצופה על ידי הקהילה הבין-לאומית, המשטר רדף ואף רצח אנשים בשל המשחקים האולימפיים.

בתקווה שהמצב האכזרי במחנה יוכל לקבל תשומת לב וכדי לחולל שינוי, הוא יזם תכנית מורחבת ומתוחכמת לעזור לשני מתרגלי פאלון גונג עמיתים לברוח ולנסות ליצור קשר עם עיתונאים זרים שהיו בבייג’ינג כדי לסקר את האולימפיאדה.

הכול הלך כשורה והשניים ברחו, אך הם נלכדו כעבור שלושה ימים. ניסיון הבריחה – ממחנה עבודה “לדוגמא” ועוד במהלך האולימפיאדה, כשכל העיניים מופנות לסין – הרתיח את המנהיגים בדרג הגבוה ביותר של המשטר הקומוניסטי. מר יו ושני הנמלטים עונו כמעט עד מוות ונוספה להם עוד שנה לתקופת מאסרם.

מר יו שוחרר ב-2017 ובסוף 2018 ברח לתאילנד, שם הצליח להשיג ויזה לארה”ב. ב-27 בינואר, אחרי כמעט 12 שנים במחנות עבודה ובבתי כלא, הוא הצטרף לאשתו ולילדיו בסן פרנסיסקו.

והוא לא הגיע בידיים ריקות. 

לפני הבריחה הנועזת שלו לתאילנד, אסף מר יו אוסף של ראיות – החל ממסמכים רשמיים ועד לסרטונים סודיים שצולמו במצלמה נסתרת – המספקות דוחות ממקור ראשון על הרדיפה המתמשכת בסין. 

לו היה נתפס עם הראיות האלה, מר יו היה וודאי חוזר לכלא וכנראה שלעולם לא היה רואה שוב את משפחתו. אבל הוא הצליח, וכעת הוא עושה כל שביכולתו לעזור לחשוף את ההתעללויות שעבר והיה להם עד.