איך גבעתיים מצאה את עצמה קשורה לעיר שבה מעונים מתרגלי מדיטציה?

האם ידעתם שיש לגבעתיים עיר תאומה בסין? מדובר בעיר חרבין.

בעיר הזו ממש, אישה עונתה למוות ב”מרכז שיקום” בגלל שהיא תרגלה פאלון דאפא – שיטת מדיטציה שהיא מתרגלת, לפי הערכים אמת, חמלה וסובלנות.

ובאותה עיר מתרגלת בת 52 נשלחה לכלא ועברה עינויים קשים, רק כי היא מתרגלת את שיטת המדיטציה הזו.

ומתרגלים אחרים של השיטה נרצחו בבית החולים המשטרתי בעיר חרבין לאחר שעברו עינויים קשים.

בעיר הזו מצוי מחנה עבודה בכפייה, שבו עוברים המתרגלים עינויים אכזריים.

בעיר ישנם שני מרכזי מעצר המיועדים לשטיפת מוח שמטרתה להכריח את המתרגלים לוותר על אמונתם ולחתום על הצהרות כוזבות.

האם יכול להיות משהו מן המשותף בין גבעתיים ועיר שבה קורים דברים כאלה?

הסכמי ערים תאומות מחברים בין ערים שיש להן ערכים משותפים. האם משהו טוב יכול לצמוח מקשר עם עיר שבה אין חופש אמונה, שבה המשטרה עוצרת נשים מבוגרות רק כי הן מתרגלות מדיטציה וחיות לפי העקרונות אמת, חמלה וסובלנות?

צרו קשר עם חברי מועצת העיר גבעתיים, בדרישה לבטל את ברית הערים התאומות עם חרבין!

דוגמאות לרדיפה בעיר חרבין לאורך השנים: 

2021

מרכזי המעצר בחרבין מבצעים “שטיפת מוח” למתרגלי פאלון גונג

בעיר חרבין, שבמחוז הֵיילוֹנְגְג’יָאנְג, פועלים שני מרכזי מעצר. במרכז המעצר מספר 1 מוחזקים גברים מתרגלי פאלון גונג, ובמרכז המעצר מספר 2 מוחזקות נשים.

מאז נובמבר 2017, נערכות בשני המרכזים באופן קבוע סדנאות של “שטיפת מוח”.

מטרת “שטיפת המוח” היא להכריח את המתרגלים לוותר על אמונתם ולחתום על “שלוש הצהרות”:

• הצהרת חרטה – בה הם נדרשים להביע צער על כך שתירגלו פאלון גונג.
• הצהרת גינוי – שמטרתה לנתק את הקשר שלהם עם פאלון גונג.
• הצהרת התחייבות – בה הם מבטיחים להפסיק לתרגל פאלון גונג.

במקרים בהם המתרגלים מסרבים לחתום על ההצהרות, מופעלים נגדם עינויים פיזיים ונפשיים.

2012

גוּאו יוּ-לָאן עוברת רדיפה אכזרית בעיר חרבין

ב-31 בדצמבר 2011, בסביבות השעה חמש לפנות בוקר, קבוצה של שוטרים מתחנת המשטרה ברחוב חוֹנְג-צִ’י (Hongqi) פרצה לבית של גוּאו יוּ-לָאן (Guo Yulan) באמצעות מפתח פריצה ועצרה אותה.

לאחר מכן הם החרימו את המחשב הנייד שלה, מדפסת, ספרי דאפא, יותר מ-20,000 יואן במזומן ורכוש יקר ערך נוסף.

באותו יום, יותר משלושים מתרגלים מהעיר חרבין נעצרו בבתיהם.

במשך לילה שלם, גוּאו יוּ-לָאן עברה בתחנת המשטרה עינויים קשים, שגרמו לה לסחרחורות, בחילות ולחץ דם גבוה.

למחרת, מבלי לקבל כל טיפול רפואי, היא נשלחה למרכז המעצר השני.

היא הוחזקה שם ונרדפה במשך כמעט ארבעה חודשים, עד שהגיעה לסף חיים ומוות כתוצאה מהעינויים.

2011

מא בִּינְגְ-ג’וּאָן עוברת רדיפה אכזרית במחנה העבודה בכפייה וָאן-גְ’יָה

בשנת 2001, נעצרה המתרגלת מא בִּינְגְ-ג’וּאָן (Ma Bingjuan) באופן בלתי חוקי ונכלאה במחנה העבודה בכפייה וָאן-גְ’יָה (Wanjia) בעיר חרבין. היא לא רק הייתה עדה לרדיפה מצד המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק”ס) כלפי מתרגלי פאלון גונג, אלא גם חוותה על בשרה רדיפה אכזרית.

מא בינג-ג’ואן סיפרה כי בשל התנאים האיומים והעינויים הקשים, 800 מתרגלים עצורים חלו בגירוד עז ובמחלות עור. רופאי הכלא הסירו מהם את בגדיהם וגירדו את הפצעים באמצעות סכין קהה. המצב המזעזע והכאב שהרגישו היו בלתי ניתנים לתיאור במילים.

הם אסרו על המתרגלים לאכול, לישון או להשתמש בשירותים. היא מספרת שלה אישית לא הרשו להשתמש בשירותים במשך זמן רב, עד שהיא נאלצה לעשות את צרכיה במכנסיים. השוטרים לא שחררו אותם עד חצות. רק למחרת בבוקר הוחזרו לתאיהם.

2010

גברת באי שיאה מסוּי-הוּאָה עוברת עינויים אכזריים

גברת בָּאי שְׂיָה (Bai Xia), מתרגלת פאלון דאפא מהעיר סוּי-הוּאָה (Suihua) שבמחוז הֵיילוֹנְגְ-ג’יָאנְג, נעצרה באופן בלתי חוקי בהוראת המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק”ס) ונידונה לשנתיים כליאה במחנה העבודה בכפייה וָאןן-גְ’יָה בעיר חרבין.

עדות אישית:

“פעם אחת, לאחר שאמרתי כי פאלון גונג אינו כת ושכל מחלותיה של אמי נעלמו לאחר שהחלה לתרגל פאלון גונג, הם הכניסו אותי לחדר קטן וחשוך. שלושה סוהרים – ראש הקבוצה יָאו (Yao), גבר מעט מעל גיל 40, ושתי נשים – הכו אותי באכזריות, ואז תלו אותי כשידיי קשורות.

לאחר מכן, כרך יָאו חוט חשמל סביב צווארי והלם בי באלה חשמלית בצוואר. הכאב היה בלתי נסבל, צרחתי מרוב כאב. פניי נכוו, התנפחו ונוצרו עליהן שלפוחיות ענקיות.

הם הכריחו אותי לשבת על כיסא פלסטיק קטן, עם רגליים צמודות וידיים מונחות על הברכיים. נאלצתי לשבת כך ארבעה ימים ולילות ברצף. לאחר מכן הם שוב תלו אותי, וראש הקבוצה גָ’אנְג (Zhang) העביר זרם חשמלי בכל גופי באמצעות אלה חשמלית.”

2009

ג’או ג’ין-שְיָאנְג עוברת רדיפה אכזרית בעיר חרבין

ב-28 בפברואר 2008 הועברה ג’או ג’ין-שְיָאנְג למחנה העבודה בכפייה צ’יֵאן-צִ’ין. באותו יום הורה מנהל המחלקה הראשונה, ג’אנג בו (Zhang Bo), לגברת ג’או לכתוב את “שלושת ההצהרות” ולהתכחש לפאלון גונג.

כאשר סירבה להטביע את טביעת אצבעותיה על שלושת ההצהרות שהוכנו מראש על ידי המשטרה, נעל ג’אנג בו את הדלת כדי שאיש לא יראה מה עומד להתרחש.

הוא, יחד עם שבע או שמונה שוטרות, בהן יוּ פָאנְגְ-לִי (Yu Fangli), ג’וֹאוּ מוּצִ’י (Zhou Muqi) ולִיוּ צָ’אן (Liu Chan), החלו לענות את המתרגלת. הן הכו אותה באגרופים ישירות בעיניה, עד שאיבדה את מאור עיניה.

פעם אחת, לאחר שהואכלה בכפייה בגלל שביתת הרעב בה נקטה במחאה על הרדיפה, חשה ג’או כאבים עזים בבטנה וסבלה מדימום חמור בצואה. חייה היו תלויים על חוט השערה.

מחשש שהיא תמות בזמן מעצרה, הנהלת המרכז ביקשה מספר פעמים ממשטרת דָא-וָואי לשחררה, אך ועדת הביטחון הלאומי סירבה.

כאשר משפחתה של ג’או הגיעה למרכז המעצר וראתה אותה על סף מוות, הם היו המומים עד דמעות.

2007

גברת ג’יאנג יָא-הוֹנְג עוברת עינויים אכזריים

גברת ג’יאנג יָא-הוֹנְג (Jiang Yahong) לא הייתה מסוגלת לאכול עקב העינויים שעברה. ב-2 בפברואר, כאשר משפחתה הגיעה לבקר אותה בבית החולים המשטרתי בחרבין, המשטרה אילצה אותם לשלם סכום כסף עצום.

ב-4 בפברואר הודיעה המשטרה למשפחתה של גברת ג’יאנג כי היא אינה אוכלת וכי הם העבירו אותה למחלקת טיפול נמרץ. לאחר מכן הועברה גברת ג’יאנג לבית חולים לצורך “טיפול שיקומי”, אך נאסר על כל אדם לבקר אותה.

בני משפחתה מחו וטענו כי אינם מוכנים שמישהו אחר יהיה אחראי על מצבה הבריאותי, אך המשטרה סירבה לשחרר אותה.

2006

החצר האחורית של בית החולים המשטרתי בעיר חרבין, במחוז הֵיילוֹנְגְ-ג’יָאנְג

באוקטובר 2006 נרצח בבית החולים המשטרתי בחרבין ג’אנג ג’וֹנְג (Zhang Zhong), מתרגל פאלון דאפא מהעיר דָא-צִ’ינְג (Daqin).

מר ג’אנג נשלח לבית החולים המשטרתי בעיר חרבין לאחר עשרה ימים של עינויים קשים ובבית החולים המשיכו להתעלל בו. חודש לאחר מכן, המשטרה סירבה לאפשר לחברו של מר ג’אנג לבקרו בבית החולים. רק עשרה ימים לאחר מכן, ב-16 באוקטובר 2006, הודיע לפתע בית החולים המשטרתי לכלא דָא-צִ’ינְג שעליהם ליידע את משפחתו של מר ג’אנג על מותו.

בית הכלא לנשים בחרבין ממשיך לרדוף מתרגלות פאלון גונג.

גברת צאו אין-צ’ון, בת 52, מהעיר מוּ-דָאן-גְ’יָאנְג (Mudanjiang), נעצרה ועונתה בשנת 2002 על ידי הפקידים צ’ן שְיֵאנן-זְ’וֵוי (Chen Xianrui) וצ’ן גוּאַנג (Chen Guang) מתחנת המשטרה של מוּ-דָאן-גְ’יָאנְג.

כתוצאה מהעינויים, נשברו לה כמה צלעות ועצמות נוספות. גם לאחר ששוחררה, מצבה הבריאותי לא השתפר.

כאשר גברת צאו הגיעה לבית הכלא לנשים בחרבין, היא עברה עינויים מיד עם כניסתה. הסוהרים כבלו את מפרקי ידיה וקרסוליה. לאחר חמישה עשר ימי עינויים רצופים, מצבה היה קריטי, והיא נשלחה למרפאת הכלא. באותו זמן היא לא יכלה אפילו לפתוח את פיה. כאשר האחות ניסתה להאכיל אותה, המזון נשפך החוצה.

גם לאחר חודשיים מצבה לא השתפר, והיא הועברה לבית החולים מס’ 2 בחרבין. 

2003

עינויים קשים ב״מרכז שיקום״ בחרבין

מרכז השיקום מסמים בעיר חרבין, במחוז הֵיילונְגְ-ג’יָאנְג (Heilongjiang), משתמש בשיטות שונות לרדיפת מתרגלי פאלון גונג. השוטרים במרכז שואלים את המתרגלים אם הם מתכוונים להמשיך לתרגל פאלון גונג. אם הם מקבלים תשובה חיובית, הם מורים לאסירים רבים להכות את המתרגלים.

לא נותנים להם מספיק אוכל ומונעים מהם שינה. כלפי המתרגלים העיקשים מתייחסים בצורה קשה עוד יותר: קושרים את רגליהם למיטה, והם נשארים תלויים על ידיהם.

חלק מהמתרגלים נלקחים למרתף, שם מפשיטים אותם ומכריחים אותם לשבת בתוך חבית מלאה מים. השוטרים שופכים מים קרים על גופם, מכסים את ראשיהם בגיגיות מתכת, ומשחררים זרם חשמלי למים באמצעות אלות חשמליות. בכל פעם שהמתרגל נפגע מהזרם, הוא מרגיש שראשו מתפוצץ, וידיו ורגליו הופכים קהים. זה בלתי נסבל. חלק מהמתרגלים מאבדים שליטה מוחלטת על גופם, גופם ופניהם מתנפחים, והם אינם מסוגלים לשלוט על צרכיהם.

2002

מתרגלות מעונות עד נכות ומוות ב״מרכז שיקום״

גברת לי שו-פֶן (Li Shufen), מתרגלת פאלון גונג מהעיר הֶא-גָאנְג (Hegang), נעצרה באופן בלתי חוקי על ידי המשטרה ב-14 במאי 2002. במרכז השיקום מסמים בחרבין היא עברה עינויים קשים לאורך זמן ממושך. כעת היא משותקת כתוצאה מהעינויים.

גברת ג’יאנג רונג-גֶ’ן (Jiang Rongzhen) מתרגלת פאלון גונג מהעיר ג’י-סי (Jixi), עונתה שם למוות בדצמבר 2002