קצירת איברים בכפייה
עדויות הולכות ומצטברות מציינות שבתי חולים בסין משתפים פעולה יחד עם משטרת המדינה בתכנית מרושעת ונפשעת הידועה בשם "קצירת איברים".
הם מחזיקים באסירי מצפון נגד רצונם, פעמים רבות באופן לא חוקי, עורכים להם בדיקות להתאמה של איברים, ואז בשיטתיות קוצרים את האיברים הבריאים שלהם כדי לספק איברים לתעשיית השתלות איברים משגשגת.
על פי עדי ראייה גופותיהם נשרפות.
הרוב המכריע של אסירי מצפון המשמשים כמטרה לאספקת איברים הם ככל הנראה מתרגלי פאלון גונג. ייתכן שזה מגיע לעשרות אלפי אנשים מדי שנה, כך על פי הערכותיהם של איתן גוטמן, עיתונאי חוקר, דייוויד מטאס, עורך דין בין-לאומי לזכויות אדם, ודייוויד קילגור, חבר הפרלמנט הקנדי לשעבר, שפרסמו את ממצאיהם ב-2016.
ההאשמות על רצח המוני של מתרגלי פאלון גונג בעבור איבריהם נעשו מאז 2006. כשבכל שנה שעברה מאז – ובייחוד במשך השנים האחרונות – התגלו יותר ראיות התומכות בהאשמות אלו. השיטות ששימשו לניתוח מסת העדויות הפכו מהימנות יותר, והחששות תפשו יותר ויותר את תשומת הלב של אנשים בזרם המרכזי של החברה.
בינתיים, מעמדם של המשטר הסיני ושל המגנים עליו, המבקשים לשלול את הטענות, הפך רופף יותר ויותר.
קצירת איברים בכפייה מתבצעת במשך שנים בהיקף משמעותי ברחבי סין .
בשנים האחרונות, מספר התפתחויות מעלות במהירות את המודעות לעניין זה ומדליקות נורות אדומות.
בין התפתחויות אלה ניתן למצוא את הטריבונל העצמאי לקצירת איברים בכפייה מאסירי מצפון בסין, שיושב הראש שלה הוא הפרופסור והפרקליט הבריטי הבכיר סיר ג’ופרי נייס QC, שהיה התובע במשפטו של סלובודן מילושביץ’ בבית המשפט הפלילי הבין-לאומי הקבוע בהאג, ומדי פעם השתתף במשפטים נוספים בבית משפט זה. הטריבונל המורכב מקבוצת מומחים במגוון תחומים שאמדו את הראיות של קצירת איברים בסין, הגיש את פסיקתו לגבי אם פשעים אלו נגד האנושות אכן התבצעו.
אחרי קריאת ראיות ראשונה שנמשכה כתשעה חודשים, נערכו בדצמבר 2018 בלונדון 3 ימי שימועים שלאחריהם הטריבונל הוציא פסק דין ביניים שהצהיר: “חברי הטריבונל משוכנעים כולם – פה אחד, ובטוחים מעבר לכל ספק סביר – שקצירת איברים מתקיימת בסין מאסירי מצפון ומתבצעת במשך תקופה זמן ניכרת ובה מעורב מספר משמעותי מאוד של קורבנות”.
ב-17 ביוני 2019 פסק הטריבונל העצמאי הבין-לאומי שהתקיים בלונדון פה אחד שאסירי מצפון בסין היו – וממשיכים להיות – קורבנות לרצח בעבור איבריהם “בקנה מידה משמעותי”. כמו כן פסק הטריבונל שחברי פאלון גונג כלואים הם “המקור העיקרי” של איברים לקצירה בכפייה. ((he.Minghui.org)
מאז הועלו ההאשמות ב-2006 הנושא של האם ובאיזה היקף מתרגלי פאלון גונג ואסירי מצפון אחרים נרצחים בעבור איבריהם, העסיק והביך במידת מה ממשלות בעולם, ארגוני זכויות אדם מרכזיים ותאגידי מדיה חשובים.
מיליוני אנשים ברחבי העולם, כולל מומחים ידועים, צפו בסרטי תעודה כמו “קציר אנושי” או “קשה להאמין“, קראו את הדיווחים, והסיקו שפשעים כאלה נגד האנושות אכן מתרחשים. אך העניין מסובך יותר לגבי משרדי החוץ של מדינות מערביות. אם גם הם היו מגיעים למסקנות שפשעים אלו מתרחשים, זה היה מחייב אותם להחליט מה לעשות בנידון.
המעשים לכאורה, מקבילים לכל אחד מהפשעים הגדולים נגד האנושות של המאה ה-20, אם לא בהיקפם, אז בהחלט בחומרתם. ייתכן שחשיפה והכרה גלובליות שפשעים אלו אכן התרחשו, וסביר שעדיין מתבצעים בסין, יעלו שאלות חמורות לגבי הלגיטימציה של המפלגה הקומוניסטית השלטת, ויחייבו תגובה תקיפה מצד ממשלות.
הנתונים המפוקפקים של סין
בתגובה ללחץ הגובר והולך מחוץ לסין, גורמים רשמיים סינים בתחום ההשתלות הבטיחו שב-2015 הם יפסיקו להשתמש בנידונים למוות כמקור לאיברים. הבטחה זו התקבלה במלואה על ידי ממסד ההשתלות הבין-לאומי. בעקבות זאת, גורמים רשמיים סיניים הפכו חברים בצוות המשימה של השתלות איברים ב”ארגון הבריאות העולמי”, ומנתחים סינים המשיכו לפרסם מאמרים בכתבי עת רפואיים מערביים ולהציגם בכנסים.
אך מחקר מדעי חדש קורא להטיל ספק בהבטחות האלו לרפורמה.
מאמר שכותרתו: “ניתוח רשמי של נתוני תרומת איברים מִמֵתים מטיל ספק במהימנות רפורמת השתלות האיברים של סין”, מוצא כי הנתונים של סין מתאימים לנוסחת צמיחה אקראית – במיוחד למשוואה ריבועית – באופן די יוצא דופן. המאמר הזה העובר כעת ביקורת עמיתים, נכתב על ידי מתיאו רוברטסון, סטודנט לרפואה באוניברסיטה האוסטרלית הלאומית ועמית מחקר ב”קרן לזכר קורבנות הקומוניזם”; על ידי הסטטיסטיקן ד”ר ריימונד ל. הינדה, ועל ידי ד”ר יעקב לביא, מנתח ופרופסור להשתלות לב.
העלייה המטאורית בניתוחי השתלות בסין נמצאת בקורלציה ישירה לעלייה המטאורית במתרגלי פאלון גונג עצורים. למשטר הסיני היה לפתע מקור אספקה כמעט אין סופי של איברים לקצירה ממתרגלי פאלון גונג.
הטענה על גידול חלק בלתי ייאמן כזה, נמצאת בניגוד מוחלט לטבע המותנה במיוחד של תרומת איברים וולונטארית ממתים, כאשר תורמים מתאימים זמינים רק באקראי, ובני משפחותיהם מסרבים לעתים קרובות להסכים לתרום. כאשר משווים לנתונים ברי השוואה מ-50 מדינות אחרות, את טיב ההתאמה לאותו סוג של מודל, אין שום דבר שמתקרב לזה – בדיוק בגלל שנתוני השתלות אמיתיים אינם נוטים להיראות כמעט בדיוק כמו מודל מתמטי. זה מעלה את השאלה האם הנתונים של סין מייצגים למעשה פעילות של תרומת איברים אמיתית המתבצעת בכל רחבי המדינה, או שהיו פשוט מפוברקים באמצעות שימוש במודל כתבנית.
כדי לבחון את ההשערה שהנתונים מפוברקים, כפי שהציע הניתוח הראשוני, מחברי המאמר השוו את הנתונים שהציג ארגון הצלב האדום, גם מרכזית וגם מקומית, ואז השוו אותם לנתוני בתי החולים במספר פרובינציות. הם גילו שהיו סטיות חריגות מרובות בכל בסיסי הנתונים, שרבות מהן אפשר להסביר רק על ידי מניפולציה אנושית מכוונת.
במקרה אחד, הנתונים של הצלב האדום טענו שבתי החולים הסינים קבלו 21.33 איברים מכל תורם בתקופה של כשבועיים – טענה בלתי אפשרית בבירור. מחברי המאמר הצהירו: “הייצור והמניפולציה של שלוש מערכות נתונים מצביעים על תהליך זיוף מכוון, מתוחכם ושיטתי שנראה שמטרתו ליצור רושם מטעה לגבי הצלחות התכנית הסינית של תרומת איברים מרצון”.
ממצאי הזיוף השיטתי של הנתונים הרשמיים של תרומות האיברים מעלים שאלות רבות לגבי מערכת השתלות האיברים הסינית – כולל היקפה האמיתי של מערכת התרומות מרצון כטענת הבכירים, כמו גם פעילות ההשתלות הממשית המתרחשת מאחורי המערכת הזאת.
עדות לרצח מתרגלי פאלון גונג בעבור איבריהם
הרשויות בסין הודו שקיימת קצירת איברים מנידונים למוות מזה שנים רבות, וזה התקבל במידה רבה כעובדה בקרב ארגונים לא ממשלתיים וחוגים דיפלומטים. זה מתייחס לאסירים פליליים שבתי המשפט גזרו עליהם עונש מוות (ברוב המקרים) בשל פשעים אלימים.
אך ההאשמות שאנו דנים בהן כיום, הן מעבר לכך. ההאשמות הן שהרשויות הסיניות, כולל אלו המקושרות לצבא ולבתי חולים צבאיים, רוצחות בתוקף סמכותן מעל לחוק, מתרגלי פאלון גונג ואסירי מצפון אחרים –אלו שאינם אשמים בשום פשע, מלבד היותם בעלי זהות דתית או אתנית – שהמפלגה שמה אותם כמטרה להשמדה.
אחת הבעיות להשיג הסכמה נרחבת להאשמה זו היא, שכבר כמה שנים כיום יש כל כך הרבה ראיות מורכבות באופיין, וחוסר רצון של מספר מגזרים להתייחס לראיות. חומרי המקור העיקריים שצריך לארגן, לנתח, ולקבץ לכדי טיעונים הם פעמים רבות בסינית, לרוב מורכבים, ולפעמים אף קשה למצאם. יתר על כן, פיסת ראיה אחת מקבלת משמעות רק בהקשר לאחרות.
אפשר לסכם את הטיעון כך:
לפני שנת 2000, השתלת איברים בסין הייתה יחסית נישה לטיפול רפואי השמור בעיקר לבכירי המפלגה הקומוניסטית.
מקור האיברים היה כמעט אך ורק מאסירים שנדונו למוות עקב פשעים חמורים (שמאותו זמן ואילך התייחסו אליהם כאל “נידונים למוות”), על אף שהאויגורים וחלק מהאסירים הפוליטיים נחשפו גם כן לקצירת איברים.
מ-2000 ואילך, החלה תזוזה טקטונית [שינוי מסיבי] בתחום ההשתלות של סין. זה מתבטא בהתרחבות מסיבית בנפח ויכולת ההשתלות, כפי שנאמדו במדדים הבאים:
- מספר בתי החולים המבצעים ניתוחי השתלות
- מיטות שמורות להשתלות בבתי חולים אלו
- מספר הרופאים והאחיות שהוכשרו לרפואת השתלות (רבים מהם קבלו את הכשרתם בחו”ל)
- שיפור זמני הישרדות החולה
- הרחבה משמעותית של מחקר בסיסי וקליני בביולוגיית השתלות ובתרופות נוגדות חיסון [המונעות דחיית האיבר המושתל]
- הקמת מרכזי השתלות רבים בבתי החולים
- גידול בתעשייה המקומית לייצור נוגדי חיסון בסבסוד המדינה
- מגוון ניתוחי השתלות איברים שבוצעו (על פי סוג האיבר ושיטת הניתוח)
- המספר העצום של השתלות שבוצעו
לצד הגידול בהשתלות שבוצעו, הייתה גם עלייה בהשתלות “על פי דרישה”. כלומר, זמני המתנה של שבועות ספורים או במקרים רבים, רק ימים או שעות כדי שחולה יקבל השתלה.
בקיצור, השינוי הגדול לאחר שנת 2000 היה שהרבה יותר השתלות בוצעו ובמהירות גדולה הרבה יותר.
ההתפתחויות האלה קרו גם כשהמקור העיקרי הרשמי של איברים –נידונים למוות – שהיה מקור האספקה כביכול למערכת, הצטמצם. מגמה זו מתועדת באופן מקיף בספרות העוסקת ביישום ובחוק סביב עונש המוות בסין. החל משנת 2000 מספר ההוצאות להורג בממוצע בהליך משפטי ירד בכל שנה של העשור. ב-2007 במיוחד, על פי גורם בטחון סיני אנונימי1, המספר “צנח בתלילות”, לאחר שבית המשפט העליון ריכז מחדש את סקר עונש המוות ב-1 בינואר אותה שנה.
שתי המגמות הנוגדות האלו – הרחבה משמעותית ומהירה של השתלות איברים וזמני המתנה קצרים, אפילו כשהמקור הרשמי של איברים הצטמצם – בהחלט דורשות הסבר.
איברים צריכים להגיע ממקום כלשהו, וההסבר הרשמי אינו מסביר את המקור. המסקנה הראשונית העיקרית שאפשר להסיק היא, שבמהלך התקופה זו היה מקור אחר של איברים, מעבר לטענה הרשמית שהמקור הוא מנידונים למוות. ב-2009 הצטברו רק כ-120 תרומות מרצון של איברים ממתים בכל המדינה2.
בהתחשב בכך שלסין לא הייתה שום מערכת של תרומות איברים מרצון במשך תקופה זו של ירידה בהוצאות להורג של נידונים למוות החל מ-2000, מקור האיברים לא יכול להיות מתורמים מרצון.
בניסיון לזהות את האוכלוסייה האחרת שעשו בה שימוש כנראה, התברר שמקור האיברים הסביר ביותר ללא ספק – שהוא אכן ההסבר היחידי המשוער עד כה – הוא אסירי מצפון שהוצאו להורג מחוץ למערכת המשפטית למטרת עקירת איברים, ושמתו בתהליך עצמו של קצירת האיברים.
ישנן ראיות רבות מאוד המציינות שזה בדיוק מה שהתרחש, ובכלל זה הדברים הבאים:
הרדיפה האכזרית הכלל ארצית נגד פאלון גונג החלה ביולי 1999, שישה חודשים בלבד לפני ההתחלה בגידול המהיר של תעשיית ההשתלות. זה אומר שלמשטר היו לפתע מאות אלפי מתרגלי פאלון גונג שיכלו לשמש כמאגר איברים חי.
פאלון גונג ואסירים פוליטיים אחרים דיווחו שבזמן המעצר ערכו להם בדיקות לזיהוי סוג הדם ובדיקות ספציפיות מאוד של תפקוד איברים התואמות לבדיקות הנדרשות לקצירת איברים.
עדות של חושפי שחיתויות לגבי מידע ישיר או עקיף על קצירת איברים.
מאסרים המוניים שנעשו (ועדיין מתבצעים) כמו גם היעלמויות לצמיתות של אוכלוסיות מכוונות מטרה.
שיחות טלפון רבות על ידי חוקרים שהצליחו להשיג הודאות, שמקור האיברים הוא ממתרגלי פאלון גונג.
Tצוותים העובדים בחפיפה המעורבים גם ברדיפה נגד פאלון גונג וגם בעבודת השתלות איברים.
כשמצרפים את כל חלקי הראיות ביחד, זה בבירור מקרה הדורש מענה מצד הרשויות הסיניות. אך עדיין, סוג הלחץ הבין-לאומי האינטנסיבי הנדרש לאכיפת הנושא לא הובא לידי מעשה.
האויגורים: יעד חדש?
הקבוצה הגדולה ביותר של אסירי מצפון מאז 2000 הם מתרגלי פאלון גונג המהווים במשך יותר מ-20 שנים מטרה לקמפיין שנועד להשמידם. אך לאחרונה, קיימת אפשרות שמוסלמים אויגורים, בני העם הטורקי בגבול הצפון מערבי של פרובינציית שין-ג’יאנג, משמשים במידה הולכת וגוברת כמקור לאיברים.
בדומה למתרגלי פאלון גונג, האויגורים כלואים במספרים עצומים במחנות לחינוך מחדש ללא זכות להליכי משפט כלשהם. בני משפחה מדווחים על יקיריהם שנעלמו ולא שמעו מהם שוב. רדיו אסיה החופשית דיווח שהאויגורים הועברו ברכבות לבתי כלא ברחבי המדינה. אסירים אויגורים לשעבר העידו שנחשפו לבדיקות דם מחשידות ובדיקות גופניות – דומות מאוד לאלו שמתרגלי פאלון גונג דיווחו עליהן.
בינתיים, בתי חולים סינים ממשיכים לפרסם זמינות מהירה של איברים לזרים, כפי שחשפה רשת הטלוויזיה הדרום קוריאנית “צ’וסון” בנובמבר 2017 בסרט התיעודי שצולם בחשאי: “הצד האפל של תיירות ההשתלות בסין: רוצחים כדי לחיות“, שאפשר לצפות בו באתר Dafoh.org. יותר מכך, נראה כי המספר הרשמי הסיני של תרומות מרצון ממתים פשוט הומצא.
ממשלות ברחבי העולם אינן יכולות להתעלם מהסוגיה הזאת לעד. למרבה המזל, ישנם סימנים של תזוזה. ב-8 למרץ 2019, סם בראונבק, השגריר הכללי של מחלקת המדינה האמריקנית לענייני חופש דת בין-לאומי אמר לעיתונאים בהונג קונג: “ההאשמות מתעקשות על כך שהממשלה הסינית ממשיכה לקצור איברים בכפייה מאסירים הכלואים בשל אמונתם, כמו מתרגלי פאלון גונג והאויגורים… זוהי האפשרות המזעזעת האמיתית”.
הערת העורך: הקטע המתאר את הראיות להוצאה להורג ללא משפט עבור איברים בסין, עבר עיבוד של מחקר שפה שסיפק מתיו רוברטסון, עמית מחקר ללימודי סין ב”קרן הזיכרון לקורבנות הקומוניזם”.
1. יו-דיאו דאן: “10 שנות רפורמת עונש מוות” Caixin 2016
2. המספר הזה הוצהר על ידי 3 מנתחי השתלות צמרת ומנהלים רפואיים בסין: הואנג ג’יה-פו; צ’ן ג’ונג-הואה; ג’ואנג יי-צ’יאנג הונג ג’או ונינג וו ראיון בלעדי (בסינית) עם הואנג-ג’יה-פו (סגן שר הבריאות) China Healthcare 2015China Youth Daily 2015
