נהרגים בגלל אמונתם

אתר מינג-הוויי – Minghui.org  – אימת מקרי מוות של יותר מ -4,000 מתרגלי פאלון גונג כתוצאה ישירה ממסע הרדיפה שהשיקה המפלגה הקומוניסטית הסינית ב- 1999. קיים חשש שמספר מקרי המוות הממשי של מתרגלי פאלון גונג עקב עינויים, תת תזונה, תשישות והזנחה במעצר ובמיוחד עקב קציר האיברים בבתי חולים, הוא כנראה גבוה הרבה יותר.

בעוד שמומחים משפטיים מתייחסים יותר ויותר לרדיפה נגד הפאלון גונג כ”רצח עם”, הצורה של רצח עם זה שונה ממודלים קודמים. מתרגלי פאלון גונג אינם נתלים בפומבי כמו שבעלי הקרקעות של סין נתלו כשמאו זדה-דונג עלה לשלטון הם גם לא מובלים על משאיות לשדה פתוח ונורים למוות כמו בקמבודיה; גופותיהם אינן מרוטשות עם מצ’טות כמו ברואנדה והם גם לא נחנקים כמובן מגזים כמו באושוויץ.

לצד פגיעה נפשית, עוני בכפייה ורדיפה כלכלית, רצח מתרגלי הפאלון גונג לבש בעיקר שלוש צורות.

מוות מעינויים

הצורה הראשונה היא הרג של מתרגלים באמצעות מכות וצורות עינויים שונות. הרוב המכריע של העינויים מתרחש בבתי כלא, בתי מעצר זמניים ובכל מערכת מחנות העבודה העצומה של הרפובליקה העממית של סין (P.R.C.). מכות של המשטרה שהובילו למוות התרחשו גם בבתיהם של מתרגלים או בעת מעצר בכיכר טיינאנמן, לעתים קרובות זה קרה בתוך הרכבים של המשטרה.

שיטות נפוצות של עינויים קטלניים כוללות מכות הלם עם מספר רב של אלות חשמליות, תלייה ממפרקי כפות הידיים או מהקרסוליים – כולל הפיכה של הראש למטה ורגליים למעלה במשך שעות רבות, צריבות עם מגהצים או חפצים אחרים, והזרקות של תרופות הפוגעות במערכת העצבים (עוד על עינויים פיזיים).

נהרגו בגלל אמונתם

16 PHOTOS

אחת משיטות העינויים המהווה כעשרה אחוזים ממקרי המוות הידועים היא האכלה בכוח ובכפייה. כדי למחות על מעצרם ועינוייהם הבלתי חוקיים, חסידי הפאלון גונג פותחים לעתים קרובות בשביתות רעב. בתגובה לכך שוטרים ואסירים שונים “מאכילים” את שובתי הרעב באמצעות הכנסת צינור גומי דרך האף לקנה הנשימה ומשם לקיבה. כאשר הנוזל שנשאב פנימה – תמיסות מלח, מי צ’ילי חריף, או שתן – נכנס ישירות לריאות, זה מוביל למוות כואב מאוד.

כדי להימנע מנשיאה באחריות, מחנות העבודה ובתי הכלא משחררים באופן שגרתי את אלו הנמצאים על סף מוות ומבקשים מבני משפחותיהם לאסוף אותם. בתי החולים מסרבים לעתים קרובות לקבל את האנשים במצבים כאלו, והם מתים בבית תוך ימים או שבועות מאז שחרורם.

כאשר מתרגל מת במעצר, המשטרה טוענת שהוא התאבד. למעשה, ניצולים העידו כי המענים שלהם מאיימים עליהם באמרם: “אם אנו נענה אותך למוות זה ייחשב למשהו – אנחנו רק נגיד שזו הייתה התאבדות ואף אחד לא יידע על כך לעולם”. עדי ראייה דיווחו גם על גופות עם סימנים שחורים וכחולים שנזרקו ברפיון מחלונות גבוהים כדי לביים התאבדות.

לעתים רחוקות מרשים לבני המשפחה לראות את הגופה, שנשרפת לעתים קרובות בחיפזון.

מוות מעבדות

צורת המוות השנייה היא כתוצאה מתשישות, תת תזונה והזנחה במחנות העבודה. ניתן היה לגזור על אסירים פוליטיים בסין, מבלי שיעמדו אי פעם בפני שופט, עד שלוש שנות מעצר במחנות עבודה בכפייה (לאו-גאי או לאו-ג’יאו, או בשמות אחרים).

במקומות האלה, נאלצים לעבוד עד 20 שעות ביממה תחת איומים באלימות. רבים מהמוצרים שהם מייצרים הם צעצועים, מקלות אכילה, קופסאות, תאורת עץ חג המולד ובגדים המיוצאים לארה”ב, אוסטרליה ואירופה. האסירים עובדים בחינם והם למעשה עבדים (חדשות / יותר על עבודות עבדים).

בנוסף לתשישות מהעבודה הפיסית הקשה תחת לחץ לייצר, “העבדים” מקבלים מעט מאוד אוכל – לעיתים קרובות רק מלפפון חמוץ ורול קטן ויבש. גם אוכל שורץ רימות אינו מחזה נדיר, בעוד ששתיית מים היא נדירה.

אדים מדבק וכימיקלים אחרים הקשורים לעבודתם של האסירים בשילוב יחד עם התנאים הסניטריים הגרועים בסדנאות העבודה, תת תזונה ותשישות, אחראים על מספר לא ידוע של מקרי מוות.

מנקודת מבט של המפלגה הקומוניסטית המשותף לעבדות ולעינויים הוא שהמטרה אינה בהכרח להרוג את המתרגלים; אלא, שמותם של מתרגלי פאלון גונג הוא תופעת לוואי.

מטרת הקמפיין היא לא להוציא להורג את גופם של המתרגלים אלא להכחיד את רוחו של הפאלון גונג. המטרה היא לחסל את הקבוצה דרך “חינוך מחדש” או “טרנספורמציה”, באמצעות שימוש בשיטות עינויים גופניים ועינויים נפשיים (עוד על עינויים נפשיים), הפרדה ותעמולה כלל ארצית. הרעיון הוא לאלץ את המתרגלים לוותר על מערכת האמונה שלהם ולהפוך לאזרחים צייתנים, אתאיסטים-קומוניסטים במידת האפשר. אם הם מתים בתהליך ה”טרנספורמציה”, ניחא, זה ייחשב כהתאבדות.

בעוד שבאתר Minghui.org יש רישומים של יותר מ-4,500 מקרי מוות מאומתים כתוצאה  מרדיפות, ככל הנראה המספר גבוה פי כמה וכמה. כבר בשנת 2002 העריכו גורמים בתוך סין כי לפחות 7,000 מתרגלים מתו. בהתחשב בקושי ובסיכונים הכרוכים בהשגת מידע רגיש כזה מסין ובדיווחים על רבבות מתרגלים נעדרים, הערכה ריאלית יותר מציבה את מספר מקרי המוות על 30,000.

מוות כתוצאה מעקירת איברים

על פי דו”ח קצירת האיברים של קילגור-מטאס הנתון המוזכר למעלה יכול להיות יותר מכפול. על פי שני עורכי הדין הקנדיים הנודעים, ליותר מ- 40,000 איברים של סינים המשמשים בהשתלות איברים אין מקור מוסבר אחר מלבד גופות של מתרגלי הפאלון גונג. עדויות מראות שאסירי מצפון בריאים אלה נרצחו בבירור בעבור כבדיהם, ליבם וכליותיהם (דו”ח).

במרץ 2006 הופיעה בארה”ב עובדת בית חולים לשעבר מצפון-מזרח סין וחשפה כי בבית החולים שלה מתו כ -4,000 תומכי פאלון גונג בעבור איבריהם. בעלה המנתח, הודה כי הסיר קרניות ממגופותיהם של 2,000 מתרגלי פאלון גונג, בעודם עדיין בחיים אך מורדמים. מספר שבועות לאחר מכן חשף רופא צבאי סיני כי קצירת האיברים אינה מוגבלת רק למחנה ריכוז אחד ובית החולים הסמוך לשן-יאנג עליו דיברה האישה, אלא מתרחשת למעשה ב-36 מחנות ריכוז בכל רחבי סין. חקירות נוספות אישרו את ההאשמות הללו (דו”ח).

צורה נוספת ואחרונה של מוות

עדיין קיימת צורה נוספת אחת של רצח שדנים בה לעתים רחוקות ואי אפשר לכמת אותה – מוות כתוצאה ממניעת הזדמנות לשמור על משטר הבריאות שנבחר (התרגול). שיה וויי-גואו, המתגוררת כיום באנגליה, מתארת ​​את הדברים כך: “לאחר שאמי התחילה לתרגל פאלון גונג הבעיות הבריאותיות ממנה סבלה במשך זמן רב השתפרו זו אחר זו והיא הפכה לבריאה לחלוטין. אך ברגע שהרדיפה החלה בשנת 1999, היא הפסיקה לתרגל בגלל לחץ המפלגה הקומוניסטית. מצבה הבריאותי התדרדר במהירות, מחלותיה חזרו והיא מתה בשנת 2003”.

ניתן למצוא דוגמאות רבות כאלה בקרב מתרגלי פאלון גונג הסינים. פאלון גונג העניק למיליונים של סינים בריאות חדשה ומשופרת. למעשה, המוניטין של יעילות הריפוי הקונקרטית של השיטה, היה חלק גדול ממה שמשך עשרות מיליונים לתרגל בשנות התשעים והאיץ את הפצת השיטה. עם זאת, לאחר שחוו קמפיינים קומוניסטים בזה אחר זה לאורך חייהם, רבים מהמאמינים הקשישים ויתרו על תרגול הפאלון גונג ברגע שהחלה הרדיפה במדינה. הם חיו תחת לחץ נפשי גדול, מחלותיהם חזרו והם מתו.