רדיפה בעבודה ובבתי ספר

ברפובליקה העממית הסינית על כל יחידת בית ספר ולכל יחידת עבודה (dan wei)  מופקד בכיר של המפלגה הקומוניסטית האחראי על ביצוע הנחיות המפלגה ועל הדיווח לממונים עליו. הביורוקרטיה הסינית תחת עשרות שנים של שלטון המפלגה הקומוניסטית הגיעה לעומק וליכולת חסרת תקדים כדי להניע במהירות קמפיינים בכל רחבי המדינה העצומה.

אף על פי שהיא הייתה מעט חלודה, מערכת זו הייתה זמינה לפעולה עבור ראש המפלגה ג’יאנג דזה-מין בשנת 1999.

לפני האיסור ב-1999, ניתן היה לראות לעתים קרובות תלמידים ומורים מתרגלים ביחד את תרגילי הפאלון גונג (הפאלון דאפא), כפי שעושים כיום בטייוואן (ראה דו”ח). אוניברסיטת צ’ינג-הואה היוקרתית כללה 11 אתרי תרגול שונים של פאלון גונג בקמפוס עם יותר מ-500 מתרגלי פאלון גונג מסורים, הכוללים 100 עד 200 פרופסורים.

במקומות עבודה רבים הפאלון גונג התפשט במהירות מאדם אחד לרעהו כאשר העובדים הסתקרנו והתרגשו ממשטר התרגול החדש ומהקוד המוסרי של השיטה. בכמה מפעלים, היו מתאספים עובדים בחצר המפעל לתרגל את התרגילים בעלי התנועה האיטית של פאלון גונג בשעות הבוקר המוקדמות לפני העבודה; חלק מהמנהלים אף שיבחו את השיטה והתפארו במוסר העובדים ובמוסר העבודה.

אך ברגע שהרדיפה, עם קמפיין התעמולה הנלווה לה יצאה לדרך, מיליוני עמיתים לעבודה, מורים וחברים לכיתה הפכו לפתע מוחרמים. “עובדים לדוגמא” ותלמידים מכובדים שהיו מתרגלי פאלון גונג ננזפו עכשיו ואף נכלאו. חברים שרק שבועות קודם לכן ביקשו לשאול ספר של פאלון גונג, דחקו כעת במתרגלים להפסיק לתרגל כדי להימנע מצרות.

מעסיקים ומנהלי בתי ספר נכנסו מיד ללחץ אם אחד העובדים או התלמידים שלהם עתר בפומבי לממשלה להפסיק את הרדיפה. בזה אחר זה מתרגלים פוטרו ותלמידים גורשו רק בגלל שיטת האמונה שלהם.

בינתיים, מקומות עבודה ובתי ספר נאלצו ליישם מפגשי לימוד בסגנון המהפכה התרבותית. אלה כללו הוקעות פומביות של פאלון גונג בהתבסס על מאמרי מערכת של ” People’s Daily” וחומרים מפלגתיים אחרים אשר הגדירו היטב את ה”השקפה הנכונה” שצריכה להיות לסינים לגבי פאלון גונג.

תלמידי בתי הספר היסודיים נאלצים ליישר קו ולחתום על כרזות ענק התוקפות את הפאלון גונג ו”אמונות טפלות” באופן רחב יותר בעודם נשבעים אמונים לאופי הפרוגרסיבי של מרקסיזם ומדע.

תלמידי תיכון צריכים לענות על שאלות במבחני בגרות תקניים לאומיים על פי קו המפלגה הרשמי. אי מתן תשובה על-פי הקו הרשמי פירושו גירוש או שלילת לימודים במכללה לתלמידים המוסמכים בתחומים אחרים. תשובה המאתגרת את היגיון המפלגה פירושה כלא, או גרוע מכך.

מתרגלים כלואים המסרבים “לשנות את האמונה” מאוימים כי התנגדותם תעלה ליקיריהם במקום עבודתם ובהזדמנויות החינוך שלהם (יותר על רדיפת יקיריהם).

אלו ששרדו מדווחים כי במקרים רבים האיומים מתבצעים.

כיתות, משרדים ומעונות שימשו גם כמרכזי מעצר אד-הוק עבור מתרגלי פאלון גונג שהגישו מכתבי עתירה למשרדי העתירה הרשמיים. אישה אחת משנחאי תיארה ​​שהייתה נעולה בבית הספר בו לימדה, כאשר שוטרים בתורנות פעלו סביב השעון על ביצוע “עבודת מחשבה של האידאולוגיה של המק”ס” (sixiang gongzuo).

ודבר אחרון, לא נחסכו מתלמידים מכל הגילאים השיטות הברוטאליות ביותר של הרדיפה. למשל, גב’ וויי שינג-יאן, סטודנית לתואר ראשון מאוניברסיטת צ’ונג-צ’ינג שתרגלה פאלון גונג, נאנסה על ידי שוטר מול צופים. כשהמקרה שלה נחשף ברשת היא נעלמה והאוניברסיטה המשיכה להכחיש שהאישה הייתה קיימת אי פעם (מאמר חדשות).

בגלל האופן המכוון בו התבצעה רדיפת הפאלון גונג בכל מערכת החינוך של סין, שר החינוך לשעבר צ’ן ג’י-לי נתבע בגין פשעים נגד האנושות (דו”ח).