מדוע מתרגלי הפאלון גונג נרדפים בסין?

שיטת המדיטציה העתיקה של הפאלון גונג (הידועה גם בשם פאלון דאפא) הוצגה לציבור הרחב על ידי מר לי הונג-ג’י ב-1992 והפכה פופולרית בסין במשך שנות התשעים. ב-1999, יותר מ-70 מיליון איש תרגלו את השיטה. עקרונות הליבה שלה, אמת-חמלה-סובלנות, מצאו מקום בלב העם הסיני, כתבות חדשותיות אודות טוב ליבם ואפילו מעשי גבורתם של המתרגלים החלו לצוץ בכול רחבי המדינה.

אם כך מדוע, ב -20 ביולי 1999החל המשטר לרדוף באלימות את הפאלון גונג? ישנן שלוש סיבות עיקריות לכך: מספרם הגדול של המתרגלים גרם למנהיגים הקומוניסטים לחשוש מאיבוד השליטה על לבבות ומחשבות האזרחים. עקרונותיה המנחים של השיטה לא תאמו לאידיאולוגיה הקומוניסטית שהמפלגה כפתה על העם הסיני במהלך מהפכת התרבות משנת 1966 ואילך. בנוסף, בכירים קומוניסטים מסוימים ראו בפאלון גונג יעד קל והשתמשו בהשמצות כלפיו ככלי לקידום הפוליטי שלהם.

פופולריות  נרחבת

ועדת הספורט הארצית של סין העריכה כי בשנת 1999 היו לפחות 70 מיליון אנשים שתרגלו פאלון גונג. מספרם עלה על מספר חברי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק”ס) באותה עת, עובדה אותה מנהיגי המפלגה לא ראו בעין יפה.

מחוץ לשליטה הקומוניסטית

קומוניזם הוא אידיאולוגיה רודנית, הדוגלת ב”הכול או כלום”. מטרתו לשלוט בכל היבטי החיים הציבוריים והפרטיים, הכוללים דת ורוחניות. בסין, כנסיות, מקדשים ואפילו שיטות בריאות רשאים לפעול רק בשליטת המק”ס, אך הפאלון גונג פועל באופן עצמאי מהמחשבה והשליטה הקומוניסטית. מנהיגי המפלגה לא יכלו לסבול עצמאות כזאת.

ההבדל העצום בין העקרונות של פאלון גונג לאידיאולוגיה של המק”ס – שהיא אתאיסטית ומרקסיסטית באופן רשמי – היה גורם נוסף שכמה אנשים בצמרת המפלגה לא יכלו לסבול. הפאלון גונג מעביר את האמונה בקיומם של בודהות, טאואים ואלוהיות ואת ההכרה כי כל אחד יכול להגיע לעולם שמימי באמצעות עידון וטיהור עצמי. לפיכך, כמה ממנהיגי המפלגה ראו את פאלון גונג בעימות עם אידיאולוגיית המפלגה. הם גם חששו שמא הקוד המוסרי החזק של הפאלון גונג מערער את הטקטיקות הלניניסטית האלימות של המפלגה לשליטה בחברה.

מניעים פוליטיים של אדם אחד

על פי אתר מינג-הווי (Minghui.org) האוסף מידע על הרדיפה, מנהיג המפלגה דאז, ג’יאנג דזה מין, היה זה שפתח באופן אישי בקמפיין הרדיפה, תכנן אותו והוציאו לפועל תחת שליטתו, על אף שחברים בפוליטביורו יעצו לו לא לעשות זאת. לכל הדעות, הפופולאריות העצומה של הפאלון גונג העלתה את חמתו והוא ראה בזה חתירה תחת המורשת שלו. הוא ציפה להכחיד את השיטה תוך 3 חודשים מאז החל הקמפיין שלו.

ג’יאנג ראה בכך גם הזדמנות להעצים את סמכותו, אומרים מומחים לענייני סין. בכך שצייר את הפאלון גונג כאויב המדינה, קיווה ג’יאנג לגייס את המדינה למאבק, כשהוא יושב מאחורי ההגה, ובכך לבסס כוח. במאמר שפורסם ביולי 2000, פרשן בכיר של CNN דאז לענייני סין, ווילי לאם, כתב כי ג’יאנג “כנראה משתמש בתנועה ההמונית כדי לקדם נאמנות כלפיו”.