הגסטפו של סין – “משרד 610”

הוא נקרא “משרד 610” על שם יום היווצרו – 10 ביוני 1999. זהו כוח משימה משטרתי הפועל מחוץ לחוק ואחראי על ביצוע משימת החיסול של הפאלון גונג.

אין כל חקיקה בהקמת משרד 610 ואין כל חוקים המגדירים את סמכויותיו. הוא הוקם על ידי מנהיג המפלגה הקומוניסטית לשעבר, ג’יאנג זמין, והוכרז עליו בנאומו בפני חברי העילית של המפלגה יותר מחודש טרם הפאלון גונג נאסר רשמית. מהן ההוראות של ג’יאנג למשרד החדש? “ארגנו כוחות באופן מידי”, “גבשו אסטרטגיות קרב”, “היו ערוכים במלוא העוצמה לפורר את הפאלון גונג”.

העתקים מנאומו של ג’יאנג לגבי משרד 610 הופצו מיד לכל דרגי הביורוקרטיה של סין, שאומרים לכל חברי המפלגה שהם “חייבים לשתף פעולה” באופן הדוק עם משרד 610 וסניפיו. כשהוא נעזר בעובדה שכל השופטים בסין הם חברים במפלגה הקומוניסטית, ג’יאנג העמיד למעשה את הסוכנות מעל החוק, תוך הפרה של סעיף 5 בחוקה של סין. 

ככל שהרדיפה התעצמה, כך גברה גם נחישותם של מתרגלי פאלון גונג להמשיך לתרגל ולדרוש תיקון המעוות. תגובת המשטר הייתה להעניק למשרד 610 סמכויות מקיפות אף יותר. ג’יאנג נתן הוראה להשתמש “בכל האמצעים הדרושים”, הרשאה שהובילה לכך שמשרד 610 הפך במהרה ידוע לשמצה בשל שימוש בעינויים קיצוניים.

מלבד מכות על הפנים ועל הגוף בעזרת חפצים כבדים, כמה מטכניקות העינויים הנפוצות ביותר שאנשי סגל משרד 610 מספקים או מפקחים עליהם כוללים מניעת שינה במשך ימים ושבועות, שוקים חשמליים במתח גבוה עם עד 6 מלמדי בקר בו זמנית בחלקים רגישים בגוף, הוצאת ציפורניים, והאכלת צואת אדם בכפייה.

“המעשה הבלתי מוסרי שזעזע את נפשי יותר מכל, היה הנוהג השגרתי של משרד 610 והשוטרים לתקוף איברי מין של נשים”, כתב עורך הדין לזכויות אדם מבייג’ינג, גאו ג’י-שנג, לאחר חקירה שנערכה ב-2005 על פגיעות נגד פאלון גונג בצפון מזרח סין. “מאלו שנרדפו, איברי המין והשדיים של כל אישה כמעט וחלקים אינטימיים של כל גבר עברו תקיפה מינית בצורה הוולגרית ביותר. כמעט את כל אלה שנרדפו, בין אם הם זכר או נקבה, הפשיטו עירומים לפני שעינו אותם”.

מטרתן של שיטות כאלה היא לסחוט בכפייה הודאות באשמה ו”טרנספורמציה”, שהתאפיינו בהוקעה וגינוי של פאלון גונג. אבל עבור אלפים, התוצאה הייתה מוות.

בנוסף לעינויים, סוכני משרד 610 גוזרים עונש מנהלי על מתרגלי הפאלון גונג: להיכנס היישר למחנות עבודה, מרכזי מעצר ושיעורים לשטיפת מוח – שם הם עלולים להיכלא למשך שלוש שנים ללא הליך משפטי כלשהו.

מפעיל הבובות

עם סמכות עצומה שכזאת, ניתן לצפות שלמשרד 610 יהיה צוות עצום, אך ישנן ראיות זמינות לכך, המציינות שכוח האדם שלו מוגבל באופן מפתיע. על פי דף אינטרנט רשמי השייך לעיריית פנג-לאי (Penglai), עיר במחוז שאן-דונג המונה 490,000 איש, משרד 610 שם מורכב מ-7 אנשים בלבד.

כוחו האמתי של משרד 610 טמון ביכולתו לכבול את ידיהם של גופי מפלגה ורשויות אחרים. סניף משרד 610 המרכזי של טיאן-ג’ין, לדוגמה, מעסיק 50–60 אנשי צוות שיכולים להוריד הוראות ישירות על כוח המשטרה החזק של העיר בת 30,000 התושבים, עם קצין אחד בלבד של משרד 610, המפקח לעיתים קרובות על יותר מ-100 שוטרים רגילים, זאת לדבריו של האו פנג-ג’ון סוכן לשעבר במשרד 610 בעיר.

מכאן, שמשרד 610 המרכזי הוא שהנחה את מעצרם של יותר מ-5,000 מתרגלי פאלון גונג בצ’אנג-צ’ון במארס 2002. “מדי יום המשטרה ‘חקרה’ את כל המתרגלים ברשימה השחורה של משרד 610”, אמר וואנג יו-הואן (Wang Yuhuan), שהיה עצור בזמנו ולאחר מכן שוחח עם גאו.

בדומה, כאשר גאו ועורך דין אחר ניסו לבקר לקוח שלהם, מתרגל פאלון גונג שהוחזק במחנה עבודה, גאו נזכר שאמרו לו שהמנהלים במחנה העבודה יכולים לאשר ביקורים של כל אסיר. אך כדי לראות מתרגל פאלון גונג, “צריך אישור מיוחד ממשרד 610”, אמרו גורמים במחנה.

גואו גואו-טינג, (Guo GuoTing), עורך דין סיני אחר לזכויות אדם, מספר על חוויה דומה כשביקש אישור לראות מתרגל פאלון גונג כלוא בשנחאי. כשמדובר באסירי פאלון גונג, משרד 610 הוא הקובע את הכללים, הוא סיפר בראיון מוונקובר, קנדה, שם הוא מתגורר כיום בגלות. “באשר לבתי הסוהר עצמם, אין להם שום סמכות להחליט”.

זה הגיע גם לבתי משפט, אומר גואו. “אני יודע שבמקרים של מתרגלי פאלון גונג, השופט הוא לא זה שקובע, אלא ההוראות של משרד 610. הם מטפלים בתיקים האלה”.

כיצד משרד 610 עושה זאת אם כן? איך הוא הצליח לגייס כוח כזה? התשובה נעוצה במבנה שלו ובאופן בו הוא נצמד למנגנון הקיים של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

לאחר שהוקמו צוות הנהגה ומשרד 610 תחת הוועד המרכזי של המק”ס, הוקמו גופים מקבילים בכל רמה מנהלית כמו גם בארגונים חברתיים חשובים, חברות גדולות, יחידות עבודה ואוניברסיטאות. כל סניף קשור בקשר הדוק לוועדות המפלגה המקומיות, לוועדות משפטיות פוליטיות (PLAC) או ללשכות משרד הביטחון הציבורי.

משרד 610 של פנג-לאי המוזכר לעיל לדוגמא, רשום תחת הוועדה המשפטית פוליטית, חלק מרשת ארצית של גופי מק”ס המפקחים על מעצרים, חקירות והעמדה לדין. קשרים כאלה הם המאפשרים למשרד 610 לתפעל את מערכת המשפט הפלילי. 

אתר האינטרנט של המשרד לביטחון הציבורי שהוקצה לאוניברסיטת “אושן” של סין (Ocean University) בצ’ינג-דאו, מדווח כי המכללה הקימה משרד במטרה “להיפטר מבעיית הפאלון גונג. דהיינו, משרד 610 שבתוך משרד ביטחון הציבור של המכללה”. התאחדות הנשים בג’י-נאן התרברבה באתר האינטרנט שלה, שמחקר שהיא מנהלת  אחרי מעקב של תושבים מקומיים המתרגלים פאלון גונג, התפרסם בידיעונים (newsletters) של משרד 610. 

אבל זה באמצעות מבנה מפלגתי נרחב שעדיין קיים, שמשרד 610 מסוגל לחדור לעומקן של היחידות הבסיסיות ביותר של החברה הסינית. מִזכר פנימי מ-21 באפריל 2001 היה ממוען לכל משרדי “ועדות העבודה, ועדות הכפרים והעיירות וּוַעדת השכונה”, במחוז מן-טואו-גואו שבמערב בייג’ינג. המזכר העביר הוראות להגביר את המעקב המקומי על מתרגלי פאלון גונג, “ולכל יחידת עבודה” לשלב “פיקוח ושליטה … בעבודת החינוך מחדש הנוכחית”.

ההוראות שנפוצו הורו גם על ועדות העיירות והשכונות “לשתף פעולה באופן הדוק עם הפעילות שהושקה על ידי גופי הביטחון הציבורי”, כשהם מחפשים מדלת לדלת מתרגלי פאלון גונג.

נראה שלא המעקב הצמוד ולא האמונה של המפלגה בחיוניות שלו דעכו עם הזמן. מזכר אחר מאפריל 2006 נתן אותן הוראות, כמעט מילה במילה, לוועדות המפלגה ברמות של עיירות ונפות.

מכסות ומזומנים

בזמן שחלק מהפקידים המקומיים ממלאים בהתלהבות אחר הוראות אלה, אחרים מהססים לפעול נגד שכניהם. ואכן, כאשר פאלון גונג נאסר לראשונה, היו דיווחים על אדישות ציבורית או אפילו על התנגדות שקטה לקמפיין הרדיפה. תחת נסיבות כאלה, משרד 610 פיתח מנגנונים שונים של תמריצים כדי להפעיל לחץ על פקידים בדרג נמוך ועל אזרחים רגילים לשתף פעולה.

ב-2000, איאן ג’ונסון מ”וול סטריט ג’ורנל”, שזכה בפרס פוליצר על סיקור שעשה על פאלון גונג, תיאר “מערכת של אחריות” שהקים משרד 610. במסגרת הסדר זה, בכירים מקומיים נקנסו בסכומים – העשויים להיות הרסניים – על כל מתרגל הנמצא בתחום השיפוט שלהם שהגיע לבייג’ינג כדי לעתור לממשלה המרכזית.

הערכה כזו הפכה עם הזמן רשמית יותר. טבלה מ-2002 מגואנג-ג’ואו מציגה מערכת מורכבת של מענק וניכוי נקודות המתבססת על שיתוף פעולה עם משרד 610. כל עיירה ושכונה במועצת טיאן-הה צריכות למלא טבלה כחלק מהערכה סוף שנתית שלהן. בין הפריטים הרשומים: “לנכות 8 נקודות על כל מתרגל שלא עבר טרנספורמציה/חינוך מחדש”; “לנכות 3 נקודות על כל מתרגל פאלון גונג שלא הצליחו לפתוח לו תיק אישי”; ו”לנכות 5 נקודות על כל פעם בה מתכנסת קבוצה של יותר מ-3 מתרגלים לתרגול תרגילי השיטה בציבור”.

טכניקה נפוצה נוספת של משרד 610 היא הטלת מִכסות על כל רמה מתחת לנדרש. מכסה אופיינית כוללת את מספר המתרגלים שצריכים להיעצר במשך תקופה זמן מסוימת.

בכירים שלא צולחים לעמוד במכסה השנתית שלהם יורדו בדרגה או אפילו יאבדו את מקום עבודתם. האו פנג-ג’ון, סוכן משרד 610 לשעבר בטיאן-ג’ין, מספר על השינוי שחל בו לאחר שהיה עד לאופן בו אישה בשם סון טי, המתרגלת פאלון גונג, עונתה במסגרת תהליך “הטרנספורמציה”. ככל שההתפכחות שלו מעבודת משרד 610 גדלה, כך גברה חומרת הצעדים בהם נקטו כדי לשמור עליו בתלם מדיניות המשרד.

האו מספר על מקרה שקרה בפברואר 2004, כשנשלח למשך 30 יום לבידוד המיועד במיוחד לשוטרים, אחרי שכינה את תעמולת המדינה נגד הפאלון גונג-”שקרים”.

השוטר לשעבר מספר כי במהלך מעצרו לא הרשו לו להתקשר למשפחתו. הטמפרטורה הקרה בתאו גרמה לידיו “להתנפח כמו לחמניות מאודות” ולאוזניו לפלוט מוגלה. לאחר ששוחרר הוא הועבר לחדר הדואר עד שברח לאוסטרליה ב-2005 עם צרור מסמכים שהבריח ממשרד 610.

על אף שלדבריו רבים מעמיתיו הסתייגו מעבודתם, רבים אחרים התחברו למערכת התגמולים של משרד 610. “היו אנשים שעבדו קשה מאוד, מפני שככל שהם עצרו יותר מתרגלי פאלון גונג, כך קיבלו יותר בונוסים”, אומר האו.

מה שמתלם אף יותר מלעצור מתרגלים בסין, זה לאסוף מידע מודיעיני על מתרגלים בחו”ל; על מידע בסיסי לגבי חייהם האישיים של המתרגלים, אם הם נחשבים בעלי ערך, מקבלים עד 50,000 יואן (מעל 6,000 $). באמצעות מערכת מודיעים שמלבד זאת מנהלים חיים רגילים מעבר לים, משרד 610 בונה פרופילים שלמים על קהילות בחו”ל. האו אומר שהוא “קיבל באופן אישי מידע מודיעיני כה מפורט על מתרגלי פאלון גונג באוסטרליה, ארה”ב וקנדה”, עד כדי שחשף היכן הם עובדים ולאיזה פעילויות הם הצטרפו. 

האם זה עובד?

מאחר שהפגנות הפאלון גונג בכיכר טיאנאנמן דעכו ב-2002, התחושה הרוֹוָחת בקרב עיתונאים ואקדמאים מערביים רבים היא, שהמפלגה הקומוניסטית הצליחה, אולי באכזריות, לרסק את קבוצת המתרגלים.

עם זאת, מסמכים של המפלגה ומקורות פנימיים מראים אחרת. ב-2006, משרדי 610 היו עדיין מוטרדים מכך שכרזות רבות מדי של פאלון גונג מתנוססות ברחוב באופן הנראה יותר מדי לעין. ב-2005, על פי דיווחים, הרשויות בסין החרימו 4.62 מיליון פריטים של חומרי פאלון גונג. המפלגה עדיין מדרגת את פאלון גונג במקום הראשון מבין “חמשת הרעלים” שהיא חוששת מהם יותר מכל (תומכי הדמוקרטיה, תומכי העצמאות בטייוואן, הטיבטים ואקטיביסטים ממזרח טורקיסטן הם הארבעה האחרים). 

“לכולנו היה ברור”, אומר האו, “שהתקשורת המקומית שלנו התמקדה בעיקר על איך הרדיפה נכשלת”.