האם פאלון דאפא היא כת?

פאלון דאפא (הידועה גם בשם פאלון גונג) היא שיטת טיפוח-תרגול לגוף ולנפש המבוססת על העקרונות אמת, חמלה, סובלנות וכוללת תרגול חמישה תרגילים עדינים ומדיטטיביים. השיטה הופצה לציבור הסיני בשנת 1992 ע”י מורה השיטה מר לי הונג-ג’י  ומהר מאוד נהפכה פופולארית מאוד בציבור, ואף קיבלה הוכרה ופרסים כולל מצד גופים ממשלתיים. המפנה הגיע ביולי 1999, כאשר הנהגת המפלגה הקומוניסטית הסינית שפחדה מהפופולריות הגוברת של רעיון עצמאי ושונה מהקומוניזם, יזמה מסע דיכוי כלל-ארצי נגד המתרגלים. כדי להצדיק את הרדיפה, הגדירו השלטונות את השיטה כ”כת” — הגדרה פוליטית-משפטית מטעם הצד הרודף ולא מסקנה של מחקר עצמאי

מדוע ההגדרה ‘כת’ לא יכולה להתאים לפאלון גונג?

חוקרי דתות מצביעים בדרך כלל על כמה מאפיינים המגדירים קבוצה כ”כת הרסנית”: שליטה בחיי החברים, ניתוקם מהמשפחה והחברה, ניצול כלכלי, מנהיגות ריכוזית הכופה ציות, ומחסום המונע עזיבה. בבחינת המאפיינים הללו, פאלון גונג אינה עונה על אף אחד מהם:

• אין חברוּת ואין דמי חבר. אין רישום חברים, אין תשלום ואין “מרכז” המנהל רשימות של מתרגלים.
• אין היררכיה ואין מנגנון שליטה. אין דרגות, אין מבנה פיקודי ואין גוף שמפקח על חיי המתרגלים.
• אין ניתוק מהמשפחה או מהחברה. להפך — השיטה מדגישה חשיבות של יצירת אווירה הרמונית בתוך המשפחה. מעודדת להסתכל פנימה ולהשתפר דווקא בתוך חיי היומיום.
• הכול פתוח וחינמי. ספרי השיטה והתרגילים זמינים ללא תשלום, בעשרות שפות, לכל דורש.
• אפשר לעזוב בכל רגע. אין סנקציה, אין לחץ ואין השלכות על מי שבוחר להפסיק.
• אין בקרת מחשבה. כתות שולטות במה שחבריהן חושבים; פאלון דאפא דווקא מעודדת חשיבה עצמאית, דיונים פתוחים ושיפוט אישי. ספרי השיטה אומרים ישירות ״למטפח אין מודלים לחיקוי״.
  

 קבוצה שאין בה חברוּת, כסף, היררכיה, כפייה או בקרת מחשבה — פשוט אינה עונה על ההגדרה של כת.

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של כת הרסנית הוא השליטה במחשבות: כפיית דוגמה אחת, דיכוי ספק וחשיבה עצמאית, והפיכת המנהיג למודל שיש לחקותו באופן מוחלט.

בפאלון דאפא המצב הפוך. התורה מדגישה שאין מודל לחיקוי, ושהטיפוח הוא עניינו האישי של כל אדם — כל אחד הולך בדרכו שלו, השונה מזו של אחרים. במקום ציות עיוור, השיטה מבקשת מהמתרגל להסתכל פנימה, לשקול בעצמו ולשאת באחריות אישית להתקדמותו. זוהי חשיבה עצמאית — ההפך הגמור מבקרת מחשבה.   דווקא ההיבט הזה עומד, לדעת רבים, בשורש הפחד של המפלגה הקומוניסטית הסינית. משטר המושתת על אחידות אידאולוגית וציות רואה איום בכל תנועה רחבת היקף המטפחת מצפן מוסרי עצמאי שאינו כפוף למפלגה. עצם העובדה שעשרות מיליוני אנשים אימצו דרך רוחנית שאינה נשלטת על ידי המדינה — ומעודדת חשיבה עצמאית — נתפסה כמסוכנת. במובן הזה, אותה תכונה עצמה שמפריכה את טענת ה”כת” היא גם אחת הסיבות לרדיפה.

מאיפה הגיע התיוג “כת”?

זהו קו תעמולה שבחרה המפלגה הקומוניסטית הסינית להפיץ בסין ובמערב כדי להצדיק את הרדיפה האכזרית של מתרגלים בסין. איך אפשר להסביר רדיפת אנשים שרוצים לחיות על פי עקרונות אמת,חמלה, סובלנות? להדביק עליהם מילה שמעוררת פחד במערב- ‘כת’.

בשנים שלאחר תחילת מסע הדיכוי פעל המשטר בסין גם בזירה הבין-לאומית כדי לגייס תמיכה בעמדתו. בין היתר אירח כנסים בנושא “המאבק בכתות”, והזמין אליהם, על חשבונו, פעילים ו”מומחים לכתות” ממדינות שונות — כולל מישראל. משתתפים אלה נחשפו לחומרים שהוצגו על ידי המארחים הסינים, ולעיתים אף פרסמו בעקבות זאת הודעות ופרסומים משלהם, שבהם אימצו את המסגור הסיני של פאלון גונג כ”כת”.

המשמעות פשוטה: כאשר עוקבים אחר מקור הטענה שפאלון גונג היא “כת” בשיח הישראלי, מגיעים חזרה — לפחות בחלקו — אל חומרים שהוצגו בכנסים שאורגנו על ידי המשטר הסיני עצמו, אותו משטר שרודף את המתרגלים עד היום. זהו הקשר מהותי לכל מי שמבקש להעריך את אמינות הטענה: לא מדובר בבדיקה עצמאית, אלא בהד של קמפיין המדינה שיזמה את הרדיפה.

אישים וגופים בלתי תלויים ברחבי העולם התייחסו לפאלון גונג כאל תנועה רוחנית מוסרית ושוחרת שלום:

• אירווין קוטלר, מי שכיהן כשר המשפטים של קנדה ומשפטן זכויות אדם ידוע, אמר שהשיטה מייצגת את הטוב שבתרבות ובערכים הסיניים.
• הלורד אריק אייבברי (Eric Lubbock), חבר בית הלורדים הבריטי, תיאר אותה כמערכת אמונה שלווה לחלוטין, המעודדת אמות מידה מוסריות גבוהות.
• ארגון Freedom House הכיר בשיטה במסגרת פעילותה לחופש דת ותיעד את רדיפתה בסין.

אלה הם גורמים עצמאיים שבחנו את השיטה והגיעו למסקנה הפוכה מזו של המסע הסיני נגדה.

לסיכום:

השאלה “האם פאלון גונג היא כת?” נשמעת ניטרלית, אך למעשה היא מהדהדת מסגור שנוצר על ידי הרודפים. פאלון גונג היא שיטת טיפוח פתוחה, חינמית ונטולת היררכיה, שכל אדם חופשי להיכנס אליה ולצאת ממנה. התיוג “כת” אינו תיאור של השיטה — הוא כלי במסע לדיכויה.