סטטיסטיקה וראיות
במשך שנים המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) סיווגה כל מידע על פגיעות בזכויות אדם של מתרגלי פאלון גונג כ"סודות מדינה" מה שהפך את חקירת הנושא לעניין מסוכן עבור כל אחד הרוצה לחקור זאת. למען האמת, אלה שחקרו היו בעצמם קרבנות של מאסרים לא חוקיים ועינויים.
המק”ס השתמשה גם בהשפעתה הכלכלית והפוליטית מסביב לעולם כדי להשתיק עיתונאים או כדי להפיץ נרטיבים שקריים אודות פאלון גונג.
למה זה גרם?
קמפיין שיטתי זה של חטיפות, עינויים ורצח המכוון לעשרות מיליוני אנשים סינים נותר ברובו סמוי מן העין.
אבל על ידי צירוף יחד של דו”חות מהאו”ם, של ממשלת ארה”ב, של ארגוני זכויות אדם וקטעים איכותיים אחדים של עיתונות חוקרת, התמונה הרחבה האמתית של קמפיין הרדיפה מתגלה בבהירות רבה יותר.
להלן מספר מדדים חשובים המגדירים ומכמתים את משבר זכויות האדם הזה.
70-100 מיליון מתרגלי פאלון גונג
70–100 מיליון אנשים תרגלו פאלון גונג בסין לפני יולי 1999. היו שייחסו את ההערכה המספרית הזו למקורות של פאלון גונג, אולם מקורם של המספרים האלו למעשה מהרשויות הסיניות. באופן ספציפי, המספרים הללו הגיעו מסקר שערכה הממשלה הסינית בסוף 1998 וצוטטו פעמים רבות בכלי תקשורת מערביים כמו ה- New York Times ו- The Associated Press לפני איסור השיטה שהחל ביולי 1999, וגם בצורה אקראית בחודשים שלאחר מכן.
להלן כמה מהמקורות לנתון המספרי הזה:
מעניין לציין כי תחנת הטלוויזיה של המשטר הסיני שידרה תכנית חדשות לפני יולי 1999 בה הקריין אמר לצופים: “יותר מ-100 מיליון איש מתרגלים פאלון גונג”. – מספר המאושר על ידי בכיר ועדת הספורט הלאומית בסין שרואיין ב- U.S. News & World Report.
.
זמן קצר אחרי התחלת הרדיפה, המשטר הסיני שינה את הערכתו באופן דרמטי ל-2 מיליון, כחלק ממסע התעמולה שלו וכאמצעי להפחית בהיקף ההפרות. נתון זה צוין במאמר של :The New York Times “ראשי התנועה הנרדפת דוחקים לשיחות עם סין” (“Banned Movement’s Heads Urges Talks with China) שפורסם ב-24 ביולי 1999.
לא כל התקשורת עקבה אחר התעמולה של בייג’ינג.
ב- 13 בנובמבר 1999 פרסמה סוכנות הידיעות the Associated Press : “נגזר דינם של 4 מתוך הקבוצה הרוחנית הסינית ” “4 From Chinese Spiritual Group are Sentenced” ובמאמר עצמו נכתב: “לפני נקיטת האמצעים הממשלה העריכה את מספר המתרגלים בכ-70 מיליון – מה שעלול היה להפוך אותם לקבוצה גדולה יותר מחברי המפלגה הקומוניסטית הסינית, המונה 61 מיליון”. The New York Times פרסם את המאמר הזה באותו היום.
למרבה הצער, אמצעי תקשורת רבים אחרים הלכו אחרי התעמולה של בייג’ינג, והפחיתו את המספר המוערך רשמית או שינו את המקור, וייחסו את ההערכה אך ורק לטענות של פאלון גונג ולא לנתונים רשמיים באמת של ממשלת סין לסיכום סקר מקיף שנערך בשנת 1998.
כמה מיליונים נעצרו
אמנם לא ניתן לדעת את המספרים המדויקים של האנשים שנעצרו בגלל שתרגלו פאלון גונג בסין (נתונים כאלה נחשבים ל”סוד מדינה”), אולם מספר מדדים רומזים על כך שבעשרים השנים האחרונות המספר הכולל הוא לכל הפחות כמה מיליונים.
להלן מספר נקודות מידע שיש לקחת בחשבון …
מאות אלפים עונו
מאז תחילת 2000, השימוש בעינויים על עצירים המתרגלים פאלון גונג תועד באופן נרחב על ידי כלי תקשורת מרכזיים, ארגוני זכויות אדם והאו”ם. ישנם לפחות 100,000 מקרי עינויים שתועדו על ידי אתר Minghui.org והגיוני להאמין שהמספר האמתי גבוה יותר פי כמה וכמה.
להלן דוגמאות לתיעוד הזה …
אומתו אלפי מתים | המספר האמתי גדול פי כמה וכמה
על פי Minghui.org ישנם יותר מ -4,000 מקרים מתועדים של מתרגלי פאלון גונג שמתו כתוצאה מעינויים והתעללות במעצרים משטרתיים מאז יולי 1999. עם זאת, ההערכה היא כי מספר זה הוא רק חלק מהמספר האמתי של האנשים שמתו בגלל אמונתם בפאלון גונג בסין.
חשיפה ואימות של מידע מסין הקשור למקרי מוות שלא כדין הם קשים ומסוכנים. יש כאלה שבגלל שחשפו את העינויים והרצח של מתרגלי פאלון גונג הם עצמם עונו ונרצחו. לפיכך, ההערכה הרווחת היא שהמספר הזה הוא רק חלק מהמספר האמתי של האנשים שנרצחו בסין בשל אמונתם בפאלון גונג.
בדו”ח זכויות אדם 2007 של משרד החוץ האמריקני 2007 Human Rights report נכתב: “מאז החל הדיכוי נגד פאלון גונג בשנת 1999, הערכות של מספר מתרגלי פאלון גונג שמתו במעצר עקב עינויים, התעללות והזנחה נעו בין מאות אחדות לכמה אלפים”.
נרצחים בעבור איבריהם “בקנה מידע משמעותי”
הערכות משני דו”חות נפרדים ועצמאיים מציינות שייתכן שעשרות אלפי מתרגלי פאלון גונג נרצחו בעבור איבריהם החיוניים. המשמשים לתדלוק עסק השתלות האיברים הפורח בסין.
הדו”ח הראשון מאת דיוויד קילגור (מזכיר המדינה הקנדי לשעבר לענייני אסיה-פסיפיק) ודיוויד מטאס (עורך דין ידוע לזכויות אדם) נקרא בשם: “קציר דמים: רצח הפאלון גונג בעבור איבריהם“. הדו”ח האחר הוא של הסופר, העיתונאי החוקר ומומחה לסין, איתן גוטמן, המכונה “הטבח: (The Slaughter) רצח המונים, קצירת איברים בכפייה והפתרון הסודי של סין לבעיית הדיסידנטים שלה“.
בנוסף, בשנת 2017 פרסם Freedom House דו”ח מיוחד שכותרתו: “הקרב על הרוח של סין”, The Battle for China’s Spirit המצטט “עדויות אמינות הרומזות שהחל מתחילת שנות 2000 עצירי פאלון גונג נרצחו בעבור איבריהם בקנה מידה גדול”.
ב- 17 ביוני 2019, טריבונל עצמאי בלונדון, שבראשו ישב סר ג’פרי נייס – שעבד בטריבונל הפלילי הבין-לאומי והוביל את העמדתו לדין של נשיא יוגוסלביה לשעבר סלובודן מילושביץ’ בשל מעשי זוועה ורצח – פרסם את מסמך המסקנות הקצר שלו ואת סיכום פסק הדין.
בפסק הדין נאמר: “קצירת איברים בכפייה מתבצעת במשך שנים בכל רחבי סין בהיקף משמעותי וכי מתרגלי פאלון גונג מהווים אחד המקורות – וכנראה המקור העיקרי – לאספקת איברים. … לטריבונל לא היו כל ראיות שהתשתית המשמעותית הקשורה לתעשיית ההשתלות של סין פורקה; ובהעדר הסבר מניח את הדעת באשר למקור האיברים הזמינים, מסיק הטריבונל כי קצירת האיברים בכפייה נמשכת עד היום”.
200,000 “אתרי ייצור חומרים” במחתרת
כיום ישנם ברחבי סין 200,000 או יותר בתי דפוס הפועלים במחתרת, מה שמהווה ככל הנראה את ההתנגדות העממית הבלתי-אלימה הגדולה ביותר בעולם.
כבר מימי הרדיפה הראשונים האמינו מתרגלי פאלון גונג כי המפתח לפתרון של שלום מוטל על בני העם הסיני עצמם. אחרי הכול, מדובר באנשים המוציאים לפועל את פעולות הדיכוי היום-יומיות –מחלקות המשטרה בערים הקטנות, מנהלי מחנות עבודה, מורי בתי הספר שנכפה עליהם להסגיר תלמידי פאלון גונג ללא חרטה. שכנים שדיווחו על שכנים. מתרגלי פאלון גונג מסבירים שאם האנשים היו יודעים את האמת, הם לא היו משתפים עוד פעולה בעוול ובחוסר צדק כזה.
החל משנת 2001 ועד היום, מתרגלי פאלון גונג הקימו בתי דפוס במחתרת כמעט בכל נפה ומחוז במדינה – המקבילה של סין ל- Soviet samizdat – (שיטה רוֹוחת במדינות הגוש הסובייטי להדפסה והפצה של ספרות שנאסרה על ידי השלטון. הרעיון המרכזי היה שכפול עצמי של מספר עותקים ראשוניים, כשהקורא משכפל עותקים בכל אמצעי שעומד לרשותו). מחדרי המגורים שלהם הקימו המתרגלים חיבורי אינטרנט מאובטחים, עם גישה לאינטרנט מחוץ לסין תוך שימוש בשָרַתי פרוקסי, הם הורידו ספרות מצונזרת על רדיפת פאלון גונג והשתמשו בזה כדי לייצר עלונים תוצרת בית.
מתרגלים אחרים מתנדבים להפיץ – בדרך כלל בלילה– את החומרים המודפסים. פעולות אלה ננקטות תמיד בסיכון גדול. אלפים רבים נעצרו ורבים נרצחו בשל החזקה והפצה של חומרים אלה או בשל הפעלת אתרי הייצור.
עדויות רבות על בתי הדפוס האלה במחתרת מגיעות ממגוון מקורות: מסטטיסטיקה רשמית על תפיסות של חומרי הסברה של פאלון גונג על ידי המשטרה ועד לסיפורים פיקנטיים באינטרנט של אזרחים המתעוררים לרוב למצוא תקליטורים או עלונים על הרדיפה ממתינים מחוץ לדלת הכניסה שלהם. אתרי אינטרנט של ממשלת סין ואתרים של המפלגה הקומוניסטית מדווחים באופן שגרתי על המאמצים להגביל את הפצת החומרים הקשורים לפאלון גונג.
למשל, באביב 2009 פרסם מינהל התחבורה הפרובינציאלי של פו-ג’יאן הודעה בה הורה כי בין הדברים שיש לכוון אליהם כחלק מנקיטת אמצעים ארציים נגד פרסומים בלתי חוקיים היו כאלה ש”הכפישו את המערכת הפוליטית במדינה, עיוותו את ההיסטוריה של המפלגה , … [או] פרסמו על פאלון גונג”.
20–40 מיליון פעילים בהתנגדות לרדיפה
יש הערכה ש- 40-20 מיליון אנשים בסין המתרגלים פאלון גונג, עוסקים באופן פעיל לחשוף את הרדיפה
במאי 2009 אתר האינטרנט הראשי בשפה הסינית של פאלון גונג– Minghui.org –דיווח כי ישנם כ-200,000 אתרי הפקת חומרים מחתרתיים ברחבי סין. אתרי הפקת חומרים הם מקומות שבהם מתרגלי פאלון גונג מדפיסים עלונים, מייצרים תקליטורי DVD וכו’, תכנים החושפים את הרדיפה ומפריכים את התעמולה נגד פאלון גונג. אתרים אלו מתופעלים ברמה עממית ברחבי סין וממוקמים בדרך כלל בחדרים האחוריים של בתי מגורים פרטיים. כל אתר מספק חומרים ל-200-100 מתרגלי פאלון גונג שמפיצים אותם לאחר מכן לאנשים המקומיים באזורים שלהם. מספרים אלו מצביעים על כ-40-20 מיליון מתרגלי פאלון גונג הפועלים באופן פעיל לחשוף את הדיכוי הנרחב שהם מתמודדים מולו בסין. לא ידוע כמה עוד אנשים מתרגלים פאלון גונג בסין ואינם משתתפים באופן פעיל בצורת התנגדות בדרכי שלום זו.
בשנת 2017 פרסם Freedom House (ארגון לא ממשלתי הממומן על ידי ממשלת ארה”ב, עורך מחקרים ופועל במטרה להגן על ערכים של דמוקרטיה, חופש פוליטי וזכויות אדם) את אחד הדיווחים מצד שלישי המקיף ביותר על הפאלון גונג שכותרתו “פאלון גונג: הקרב על הרוח של סין” (“Falun Gong: The Battle for China’s Spirit.”). בדו”ח נאמר: “יותר מ -17 שנה לאחר האיסור על פאלון גונג, יש סיבה להאמין שמיליונים ואולי גם עשרות מיליונים בסין ממשיכים לתרגל”.
מה מקור העדויות?
המקרים המתועדים שלנו, הסטטיסטיקות והניתוחים שלנו מתבססים על דיווחים ממגוון מקורות באיכות גבוהה. להלן מבט מקרוב על חמישה מהמקורות הנפוצים ביותר
1. עדויות ממקור ראשון
מאות אנשים שנמלטו מסין מביאים עימם לא רק סיפורי התעללות קורעי לב, אלא לעיתים קרובות צלקות ולעיתים אף תמונות, סרטונים או ניירת משטרתית המאששים את סיפוריהם.
עשרות שנצלו מבתי הכלא הסינים על ידי מאמצים בין-לאומיים נמנים גם עם אלה שהסיפורים האישיים שלהם עוזרים להשלים את הסיפור הכללי.
לבסוף, אלה שמתו מהרדיפה, ובכל זאת סיפוריהם נלכדו במצלמות והוברחו מסין, הם גם מקור לעדויות של ראיות ממקור ראשון.
2. רשת רחבה בתוך סין
במהלך שני העשורים האחרונים, עורכי Minghui.org קיבלו עשרות אלפי דיווחים ממקור ראשון מכל רחבי סין – יותר מכל ארגון אחר בעולם. רשת עצומה ומלאת תושייה זו של עיתונאים אזרחיים הרואיים משתרעת על כל מחוזות סין, ומספקת דיווחים יום-יומיים על המתרחש בשטח, לעיתים קרובות בסיכון גדול לעצמם.
קרא עוד על MINGHUI.ORG
3. דוחות עצמאיים של ארגוני זכויות אדם
במהלך שני העשורים האחרונים מגוון רחב של קבוצות זכויות אדם בין-לאומיות וגופים בין-לאומיים כמו האו”ם תיעדו באופן עצמאי את הפגיעות השיטתיות בזכויות – כולל עינויים ומקרי מוות במעצר – שסבלו אלה שתרגלו פאלון גונג בסין. להלן מספר דוגמאות …
Freedom House – 2017:
“מתרגלי פאלון גונג ברחבי סין נחשפים למעקב נרחב, מעצרים שרירותיים, כליאה ועינויים, והם נמצאים בסיכון גבוה להוצאה להורג שלא במסגרת החוק. Freedom House אימת באופן עצמאי 933 מקרים של מתרגלי פאלון גונג שנגזרו עליהם עונשי מאסר של עד 12 שנים בין 1 בינואר 2013 ל -1 ביוני 2016, לעיתים קרובות בגלל שמימשו את זכותם לחופש ביטוי בנוסף לחופש דת”.
קרא: Freedom House מדווח על פאלון גונג
דוח שנתי של אמנסטי אינטרנשיונל לשנת 2018:
“מתרגלי פאלון גונג ממשיכים להיחשף לרדיפות, מעצרים שרירותיים, משפטים בלתי הוגנים, עינויים ופגיעות אחרות.”
4. עיתונות חוקרת
כאשר המפלגה הקומוניסטית הסינית פתחה בקמפיין הרדיפה נגד פאלון גונג לפני 20 שנה, העולם נתפס באופן מובן כשהוא לא מוכן לכך. אחרי הכול, רוב אנשי המערב לא שמעו מעולם על פאלון גונג. אמנם לקח זמן כדי לעשות סדר בעובדות בתוך רשת התעמולה של המשטר הסיני, אולם במהרה רבים מהתקשורת המערבית התחילו להשיג הבנה בעניין. .
ה- Wall Street Journal זכה בפרס פוליצר Pulitzer Prize לאחר שחשף את הקמפיין האלים נגד מתרגלי פאלון גונג. ה-Washington Post ואחרים חשפו באמצעות פריצות דרך משלהם סיקורים עם ההוראות שהגיעו מהדרג הגבוה בבייג’ינג להשתמש בעינויים ובתעמולה כדי “לשבור” את הפאלון גונג.
איתן גוטמן,Ethan Gutmann, עיתונאי חוקר אמריקני, מגן זכויות אדם, משקיף על סין, וסופר שפורסם בהרחבה וידוע בעיקר בזכות שני ספריו: לאבד את סין החדשה: סיפור על סחר אמריקאי, תשוקה ובגידה (Losing the New China) והטבח – The Slaughter : רצח המונים, קצירת איברים, והפתרון הסודי של סין לבעיית הדיסידנטים בארצה. הוא העיד בפני הקונגרס של ארה”ב, ועדת החוץ של בית הנבחרים, הפרלמנט האירופי והאו”ם.
למרבה הצער, בשנים האחרונות, ההשפעה המדינית והכלכלית של המק”ס הביאה פעמים רבות להיעדר סיקור על הפאלון גונג בתקשורת המערבית, או אולי גרוע מכך, הובלה של נרטיבים כוזבים על פאלון גונג – שנוצרו על ידי המק”ס – לכותרות בתקשורת המערבית .
5. הודאות ממשלת סין
למרבה האירוניה, מקרים רבים של פגיעות ומגמות ניתנים להצלבה עם אתרי האינטרנט של רשויות סיניות מקומיות שלעתים מאשרות בלא יודעין את פרטי הקמפיין נגד פאלון גונג. זה לא נפוץ יתר על המידה, אך מעניק מדי פעם ראיות נוספות לפגיעות נגד מתרגלי פאלון גונג.
