תפיסות שגויות: האם פאלון גונג הוא “כת רעה”?

כשהחלו להשתמש במונח הזה זו לא הייתה תוצאה של ניתוח מדוד, ממצאי חקירה או דיון תיאולוגי כלשהו. לא הגיעו למסקנה הזו חוקרי דת ולא סוציולוגים או פסיכולוגים. זו גם לא הייתה הסכמה כללית של הממשלה.

אלא, זה היה מהלך פוליטי, מתוכנן על ידי ג’יאנג דזה-מין, ראש המפלגה הקומוניסטית של סין דאז. על פי דו”ח של ה- Washington Post ב -9 בנובמבר 1999, “היה זה מר ג’יאנג שהוציא הוראה למתג את הפאלון גונג כ”כת”, ולאחר מכן דרש לחוקק חוק איסור כתות”.

הכינוי הופיע בתקופה בה “מסע הצלב” המתהווה של המפלגה נגד פאלון גונג צמח לבלגן רברבני של יחסי ציבור. לא רק שהפאלון גונג התמודד מול המשטר, אלא שהאמצעים האלימים שננקטו נגדו – כמו עינויים ומופעי אכזריות של המשטרה בפומבי – שינו את הטיית דעת הקהל לטובת הפאלון גונג. הציבור הסיני התייחס באהדה הולכת וגוברת למצוקתה של הקבוצה, אפילו כאשר התעמולה של המפלגה התגברה שוב ושוב. הביקורת הבין-לאומית תפסה בינתיים תאוצה.

היה צריך לעשות משהו כדי שהקמפיין לא ייראה ככישלון מביך ויקר. השאלה לגבי הלגיטימיות של שלטונו התעוררה בצדק אצל חלק. ג’יאנג נזקק נואשות לבלום את הנטייה לתמוך במודטים שוחרי השלום.

המהלך לתייג את הפאלון גונג כ”כת רעה” היה אפוא עבור ג’יאנג כמו הרדיפה עצמה, אינטרס אנוכי.

על פי ה- Washington Post: “נקיטת האמצעים הזאת בוצעה כדי להפגין ולחזק את כוחה של ההנהגה הסינית … מקורות במפלגה הקומוניסטית אמרו כי הוועדה העומדת של הפוליטביורו לא אישרה פה אחד את נקיטת האמצעים וכי הנשיא ג’יאנג דזה-מין לבדו החליט כי צריך לחסל את הפאלון גונג”.

בציטוט של בכיר במפלגה נאמר אותו הדבר, ש”ברור שזה מאוד אישי עבור ג’יאנג”.

אם כן מה קיווה ג’יאנג להשיג עם הכינוי המתייג הזה?

ראשית, זה נועד לחבל באהדת הציבור כלפי הפאלון גונג המותקפת, ולהפוך את האמפתיה במקום זאת לחשד. שנית, זה היה כדי להסיט את הזרקור מהמעשים הבלתי חוקיים של המפלגה-המדינה אל הקורבן, ולהטיל ספק באמינותו. שלישית, זה שימש לדה-הומניזציה (שלילת צלם אנוש) של הפאלון גונג, וסלל את הדרך להפרות דרסטיות יותר של זכויות; ואכן, עינויים ואלימות גברו מאוד בשנים שלאחר מכן. רביעית, זה היה כדי להציג את מתרגלי פאלון גונג כ”קורבנות” של מנהיג כת כלשהי, ​​קורבנות שהמדינה המיטיבה והנדיבה יכולה הייתה אז “להציל” ו”לשקם”.

אך למונח הזה הייתה גם שאיפה נוספת ורחוקה יותר. כזו שתשפיע בחו”ל, מעבר לגבולות סין. במיוחד, זה נועד להדהד במערב ולנקות את פשעיה של המפלגה נגד האנושות.

על פי דו”ח שפורסם ב- 14 בפברואר 2001 במהדורה האסיאתית של ” The Wall Street Journal”, המפלגה הקומוניסטית של סין “אימצה בהתלהבות את השפה ואת הטיעונים של תנועות מערביות נגד כתות בתעמולתה נגד הפאלון דאפא … סין נצמדה לתנועות אנטי-כתות כדי להצדיק את נקיטת האמצעים שלה”.

עדות נוספת לכך היא המונח האנגלי עצמו: “כת” או “כת רעה”, שהוא תרגום מניפולטיבי מסינית. כפי שמציינת אמנסטי אינטרנשיונל, המונח הסיני “שיה-ג’יאו” יכול אולי להיות מתורגם בצורה מדויקת יותר כ”ארגון כופר” או דת כופרת. על-פי מקור אחד לפחות, הכינוי כת הגיע בסיועה של חברה ליחסי ציבור מערבית. זה תוכנן כדי לתמרן את הפחדים מכתות במערב, שם הפאלון גונג ושיטות דומות אחרות של צ’יגונג לא היו מוכרות ברובן ויכלו להצטייר כמרושעות.

לבסוף, יש לציין כי חוקרי דת מערביים שחקרו את הפאלון גונג לעומק, כמו דייוויד אונביי (David Ownby), ציינו כי פאלון גונג אינו שותף למאפייני כתות. אין כאן סגידה למנהיגים, או גביית תשלומים; הוא לא מרחיק מתרגלים מהחברה הרגילה, לא מתערב בחייהם האישיים או מעודד התנהגות שעשויה להתפרש כבלתי חוקית או מסוכנת. במקום זאת מלומדים כאלה הכירו בו כתנועה דתית חדשה.

באופן דומה, מגוון רחב של דמויות בין-לאומיות – כולל המפקחים המיוחדים של האו”ם, קבוצות בולטות של זכויות אדם וממשלות דמוקרטיות – התייחסו שוב ושוב לקמפיין נגד הפאלון גונג כרדיפה דתית לא מוצדקת ולא כמדיניות ממשלתית לגיטימית כדי להיפטר מהשפעה שלילית כביכול מהחברה.

אם בכלל, אולי הלהיטות של השליטים הקומוניסטיים בסין למתג קבוצת מדיטציה שוחרת שלום, פתוחה ומיטיבה, כ”כת רעה” מעידה על המצפון האשם של המפלגה עצמה.

האפשרות הזו צוינה ב- Time magazine, כשהעיר ביוני 2001 כי: “הם [ה”פאלון גונג”] אינם רוצחים; בינתיים, במשך 51 שנות היסטוריה של סין, זו המפלגה הקומוניסטית שאחראית למותם של עשרות מיליוני אזרחים חפים מפשע, כולל של תומכיה היא. אולי הכת הרעה היא מפלגתו של ג’יאנג עצמו”.