תפיסות מוטעות: “האם הפאלון גונג נעשו פוליטיים”?

הטענה בעייתית מכמה סיבות. (נניח לאירוניה על דיקטטורה פוליטית, הרומזת שזה לא נאה לקבוצה להיות “פוליטית”).

העובדה הראשונה והבסיסית ביותר שיש לציין היא, שלפאלון גונג כקבוצה אין כלל שאיפה פוליטית – לא עכשיו ולא אי פעם בעבר– היא גם לא מתנגדת או תומכת באף ישות פוליטית מסוימת, כולל הדיקטטורה של סין. היא גם לא מצדדת בשום מערכת פוליטית מסוימת.

מה שהיא מבקשת בעצם לעשות זה לתעד ולחשוף את הפשעים נגד האנושות, שבהם היא עצמה נתונה בסין. לעשות כך, זו אינה פעולה פוליטית.

מה שפשוט קורה זה, שהפושעת האחראית על הפגיעות האלה היא המפלגה הקומוניסטית של סין – ישות פוליטית מאוד מאוד. לפיכך, בנסיבות אלו, כאשר מתרגלי הפאלון גונג מתעדים מעשי עינויים או רצח ומצביעים על האשמים בכך, קוראים להם ישות פוליטית.

זה לא משנה את אופי הפעולה ולא את המניע שלה. זה בעצם דחף הומניטרי לכל פרטיו באותה מידה כמו שאימא הייתה זועקת לעזרה אם מישהו היה חוטף את ילדה היקר. אם החוטף היה פוליטיקאי, זה לא אומר שהיא “הפכה להיות פוליטית” עם זעקתה לעזרה, שלא לדבר על כך שהיא טיפחה שאיפות פוליטיות. זה גם לא היה מרמז כי טבעה האימהי נהפך למשהו פחות אצילי. למעשה, זעקתה נבעה מאהבת אם ולא ממשהו אחר.

באותו אופן, הפעילים מבין מתרגלי הפאלון גונג המנפיקים עלונים, אינם מונעים על ידי רצון לרווח אישי, ובטח שלא לעוצמה ארצית. אלא שהם מעידים דווקא על דאגה לרווחתם של בני אדם עמיתים שהם יודעים שהם סובלים ושהם בסיכון. זהו מעשה של חמלה, ותואם לחלוטין ואף נאמר במפורש על ידי הכתבים של הפאלון גונג.

הדבר תקף אולי גם במחוות הפוליטיות ביותר לכאורה. לדוגמה, כאשר תומכי הפאלון גונג מחלקים עותקים של “תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית הסינית” – חשיפה של המפלגה הקומוניסטית – מעשה זה הוא תולדה של משהו דומה. היא מושרשת בדאגה לרווחתם של אחרים, כלומר לעמיתים הסינים.

אותו דבר לגבי תביעות משפטיות נגד אנשי מפתח סינים המזוהים עם הרדיפה. הם לא מבקשים “להפיל” איזה פוליטיקאי בכיר, אלא לבלום מעשים של חוסר אנושיות שבוצעו בהוראתו. אם הוא חדל מדרכיו, לתביעה יהיה ערך מוסף בכך שזה בסופו של דבר גם לטובתו של אותו פקיד.

אם ההשלכות של מעשים כאלה הם פוליטיים – כמו לצמצם עתירות כלפי המפלגה  – זו תהיה רק אחת מני ההשפעות המרובות, ולא מטרת המאמץ הזה.