מורה למוסיקה היא הקורבן השלישי במשפחתה שמת כתוצאה מרדיפת הפאלון גונג

אישה במחוז סצ'ואן איבדה את סבתה, אביה, ואת חייה שלה ברדיפה שמנהל המשטר הקומוניסטי הסיני נגד הפאלון גונג.

סבתה הלכה לעולמה ראשונה לאחר שנים של הטרדות ועינויים. ואז נפטר אביה לאחר ששכב מרותק למיטתו במשך חמש שנים. ב-11 בפברואר 2020, לאחר שש שנים של התעללות קשה ועינויים בכלא, גב ‘ג’אנג יאן הייתה השלישית במשפחתה שהלכה לעולמה בעקבות הרדיפה נגד פאלון גונג.

מורה למוסיקה מתה בגיל 46

גב’ ג’אנג יאן הייתה מורה למוזיקה בבית הספר התיכון ה -11 במיאניאנג. היא לקחה את הפאלון גונג בשנת 1998 ובעיות נשימה כרוניות, טחורים, דלקת פרקים ובעיות נוירולוגיות נעלמו.

גב׳ ג׳אנג נעצרה לראשונה ביולי 2000 כשהלכה לכיכר טיאננמן לעתור באופן שקט למען אמונתה, כמקובל בחוק. המשטרה כלאה אותה ל-17 יום וגבתה ממנה 8500 יואן, שווה ערך לשלושה חודשים משכרה.

באוקטובר 2000 היא נעצרה פעם נוספת עם אמה בבייג׳ינג, משום שהן תרגלו את תרגילי הפאלון דאפא בציבור. המשטרה שוב ניכתה 5930 יואן מקצבת הגמלאות של אמה, ואותה שלחו לשנת מאסר במחנה העבודה בכפייה לנשים נאן-מו-סי. 

היא עונתה ועברה שטיפות מוח. נאסר עליה להתרחץ או לשטוף את בגדיה והיא לקתה בגרדת כתוצאה מכך. לקחו ממנה דגימות דם ללא כל סיבה ניכרת (כיום יש חשש ודאי כי דגימות הדם נלקחו ממתרגלי פאלון גונג לצורך סחר באיברים אם יש לינק? לדו״ח של דיויד קילגור ודיויד מאטאס). כששוחררה באוקטובר 2001 פוטרה מעבודתה ונותרה ללא פרנסה. 

בדצמבר 2007 היא ביקרה עם הוריה אצל אחיה, שהיה כלוא לשמונה שנים בשל תרגול פאלון גונג. המשטרה לקחה אותה למרכז מעצרים ללא כל צו מעצר, וכעבור שלושה שבועות העבירו אותה לבית מלון לחקירה ועינויים שנמשכו שלושה ימים. 

נודע כי הרשויות חשדו שגברת ג׳אנג מעבירה לאתר מינג-הווי מידע אודות הרדיפה שעובר אחיה בכלא. היא נעצרה כנקמה.

בהיותה עצורה המשטרה פרצה הן לביתה והן לדירה ששכרה והחרימה את חפציה. היא שוב הועברה לבית מלון ונחקרה במשך 9 ימים על ידי 14 חוקרים.

באוקטובר 2008 היא הועברה לכלא הנשים ג׳יאן-יאנג. אחד הסוהרים הפנה נגדה את האסירות בתא, לאחר שאיים להשעות את הפחתת שהותם בכלא אם היא לא תוותר על אמונתה. האסירים עקבו אחר תנועותיה מסביב לשעון והתעללו בה.

בכלא היא נאלצה לעבוד בעבודת פרך. כשלא סיימה את מכסת העבודת היא נאלצה להישאר לעמוד דוממת עד אחת בלילה. כמו כן היה עליה להעתיק את חוקי הכלא בלילה, כך שהיא ישנה רק כשעתיים עד ארבע שעות בלילה.

בריאותה נפגעה, רגליה התנפחו, ראייתה התדרדרה והיא סבלה מכאבים בחזה. שוב ושוב נלקחו ממנה דגימות דם ללא כל סיבה.

כשהשתחררה ב-2012 אחרי חמש שנות עינויים ועבודת פרך, אצבעות ידיה התעוותו והיא לא יכלה עוד לנגן בפסנתר וללמד מוסיקה. סוכנים של משרד 610 המשיכו להטריד אותה והיא נאלצה לברוח מביתה. בריאותה הנפשית והגופנית התדרדרה והיא הלכה לעולמה בפברואר 2020.

אב המשפחה ג׳אנג הלך לעולמו כתוצאה מרדיפה בלתי פוסקת  

אביה של גברת ג׳אנג עבד במפעל לציוד היגוי לרכב. הוא נעצר חמש פעמים בשל אמונתו, ופעמיים מתוכן נשלח למרכז לשטיפת מוח, ביולי 2000 ובפברואר 2001. בעת מעצרו האחרון באוגוסט 2008 כלתו, בנו ובתו נשלחו לכלא על אמונתם בפאלון גונג. המתח הנפשי והלחץ הכלכלי גבו ממנו מחיר ובריאותו התדרדרה. ב-2012 הוא כבר היה משותק ומרותק למיטתו. כשבתו השתחררה היא התגוררה איתו בדירה קטנה ששכרו והם נאבקו לסיים את החודש. מר ג׳אנג נפטר באוקטובר 2015 בגיל 75.

אם המשפחה מתעוורת

אשתו של מר ג׳אנג עבדה גם היא באותו מפעל לציוד היגוי לרכב, שבו עבד בעלה. היא החלה לתרגל בשנת 1998 והחלימה מכל מחלותיה, בין היתר מדלקת פרקים, מאנמיה, ומבעיות לב. לאחר מות בעלה בריאותה שבה להתדרדר, ונכון לכתיבת המאמר היא סובלת מעיוורון מתקדם. אם המשפחה נכלאה גם כן מספר פעמים למשך תקופות זמן שונות, בשל אמונתה.

אשתו של הבן נאסרת ונאלצת להתגרש

בנה של גברת צ׳ן, היחיד שנותר ממשפחתה עתה, פוטר ממקום עבודתו לאחר שנידון לשנה למחנה עבודה בכפייה על תרגול פאלון גונג. הוא היה בן 48 כשנעצר לראשונה ב-2005 לאחר שהוא ואשתו סיפרו לעוברים ושבים על הפאלון גונג. המשטרה עינתה אותו במהלך החקירה והוא נידון לשמונה שנות מאסר. 

בכלא, במהלך היום הוא עבד ובעת ההפסקות הוא אולץ לעמוד כנגד קיר, נמנעה ממנו כל מנוחה עד מאוחר בלילה. 

כמו כן, רשויות הכלא הורו לשני אסירים לפקח עליו מסביב לשעון והבטיחו להם פרס אם יענו מתרגלי פאלון גונג ויגרמו להם לוותר על אמונתם. הם עינו אותו, חבטו בו, צבטו את פטמות חזהו בצבתות ושרפו את איבריו האינטימיים בסיגריות.

אשתו נכלאה למשך חמש שנים. היא לא עמדה בעינויים שעברה בכלא וחתמה על הצהרה שהיא מוותרת על תרגול פאלון גונג. בלחץ הרשויות היא גם התגרשה מבעלה. 

הגרסה המקורית של מאמר זה פורסמה באתר:
https://en.minghui.org/html/articles/2020/4/6/183928.html