תנועת הטווי-דאנג

מה זה טווי-דאנג?

שלטים בדומה לאלה שהוזכרו לעיל מתייחסים לטווי-דאנג, תנועה בלתי-אלימה המתעוררת בסין במטרה לעודד אזרחים סינים לוותר על הקשרים שלהם עם המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק”ס). טווי-דאנג הוא קיצור של טווי-צ’ו גונג-צ’אן-דאנג, בתרגום מילולי: “פרישה מהמפלגה הקומוניסטית”. השתתפות בתנועה, או פרישה מהמפלגה הקומוניסטית, פירושן הצהרה פומבית על רצון  להתנער מכל קשר קודם עם המק”ס או מהארגונים המסונפים לו, כמו ליגת הנוער הקומוניסטית או החלוצים הצעירים. הצהרות אלה נחתמות בדרך כלל באמצעות כינויים כדי להגן על זהות הפורשים, ולעתים קרובות נלווים להן  הסברים לגבי הסיבות לאי רצונו של הפורש להזדהות עוד עם המק”ס. רוב אזרחי סין שייכים לפחות לאחד מהארגונים האלה, או היו שייכים אליהם בעבר. המונח “לפרוש מהמפלגה” מתייחס אפוא להוקעה סמלית של המק”ס או של כל אחד מהארגונים המסונפים הללו.

איך התחיל הטווי-דאנג?

תנועת טווי-דאנג החלה בסוף שנת 2004 ,לאחר שהעיתון דה-ג’י-יואן, עיתון בשפה הסינית היוצא לאור מחוץ לסין ונקרא באנגלית “אפוק-טיימס”, פרסם סדרה של מאמרי מערכת המכונים “תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית הסינית“. המאמרים מפרטים את ההיסטוריה של המפלגה הקומוניסטית בסין, תוך התמקדות מיוחדת בתיעוד הפרת זכויות האדם שלה ובפרקים כמו מהפכת התרבות, הקפיצה הגדולה, הטבח בכיכר טיאננמן והרדיפה נגד הפאלון גונג. מעבר לתיאורים גרידא של אירועים היסטוריים, הסדרה מותחת ביקורת גם על טיבו של המק”ס עצמו כישות שמטבעה אינה אנושית, לא מוסרית, ושהפילוסופיה שלה אינה מתיישבת עם ערכים סיניים מסורתיים המתבטאים בקונפוציאניזם, בודהיזם ודאואיזם. הסדרה אינה מציגה חזון פוליטי, אלא חזון מוסרי על עתידה של סין והתוויית הדרך לשינוי ומדריכה את הקוראים לבחון ברוגע ובאומץ לב כיצד ההתנהלות שלהם והשותפות שלהם תרמו למצב העניינים הנוכחי.

זמן קצר לאחר פרסום מאמרי המערכת, התחיל אתר דה-ג’י-יואן לקבל מכתבים מקוראים המתנערים מהזיקה שלהם למק”ס ומערכת העיתון דה-ג’י-יואן החלה לאסוף ולרכז את ההצהרות, הזמינות בכתובת: http://tuidang.epochtimes.com/. תוך מספר חודשים נשלחו בדוא”ל, בפקס או בדואר רגיל לסין מיליוני עותקים של הסדרה, הנקראת בקיצור “9 הדיונים”. בהשראת המסר שבהם החלו אלפים לבקר באתר דה-ג’י-יואן (בעזרת טכנולוגיות לעקיפת הצנזורה) כדי לפרסם את הצהרותיהם המגנות את קשריהם עם המפלגה הקומוניסטית, ליגת הנוער או החלוצים הצעירים. בתוך שנה צמחו האלפים למיליונים. 

מעל 360 מיליון משתתפים

כיום מפורסמים באתר דה-ג’י-יואן למעלה מ-360 מיליון שמות בני אדם שפרשו מהמק”ס. ניתן למצוא את המספר המדויק המתעדכן בכל יום באתר מינג-הווי. בין מחברי ההצהרות ניתן למצוא חקלאים כפריים, אינטלקטואלים בולטים, מורים בבתי ספר, אנשי צבא בדימוס, עורכי דין לזכויות אדם ואף שוטרים. חלקם מעזים להשתמש בשמם האמיתי, אך רובם חותמים על הצהרותיהם בכינויים, בשל הסיכון בתגמול שסופו רע ומר. השימוש בכינויים אמנם מקשה על האימות של חלק מההצהרות, אך עיון בהצהרות שהוגשו באתר דה-ג’י-יואן מגלה בבירור תנועה ענקית בגודלה, מגוונת מאוד ובעלת משמעות אישית ורוחנית  עבור משתתפיה.

רבים מצהירים על הסבל שחוו תחת עול הקומוניזם, או מספרים על אכזבה שנגרמה להם מהיתקלות בשחיתויות. יש המבקשים סליחה על חטאי העבר שבצעו במהלך מהפכת התרבות, או על התעללויות בעבר הקרוב, כמו השתלטות על קרקעות או על רדיפה אחר מתרגלי הפאלון גונג. בהצהרות רבות, מתארים המחברים תחושה של הקלה שחוו לאחר החתימה על פרישתם, תחושת רעננות ושמחה על היותם חופשיים לחיות את חייהם בהתאם לתכתיבי מצפונם.

האם מטרתו של טווי-דאנג היא להפיל את המפלגה הקומוניסטית?

תשעת הדיונים אמנם מגנים את המפלגה הקומוניסטית, אך אינם מציעים  מערכת פוליטית חלופית. לפיכך, בעוד שתנועת טווי-דאנג תומכת באופן מרומז בשינוי המשטר הסיני, היא אינה תומכת בהפלת המק”ס או בהפיכה, ואינה מציעה רפורמות מוסדיות ספציפיות. במקום זאת, מתמקדת התנועה בדחיית תרבות האלימות והשקרים המופצים על ידי המק”ס ובהחייאת הצדק והמוסריות למען עתיד צודק ואנושי יותר. תנועת טווי-דאנג עוסקת, במובנים רבים, פחות במהפכה פוליטית או בשינוי מוסדי ויותר בתחייה רוחנית ומוסרית.

מה הקשר של התנועה לפאלון גונג?

עיתון דה-ג’י-יואן, שהיה במקור אחראי להמרצת תנועת טווי-דאנג, מאויש בעיקר על ידי אנשים המתרגלים פאלון גונג. רבים מהתומכים המובילים של התנועה מתרגלים גם הם פאלון גונג, אם כי מתרגלי הפאלון גונג מהווים רק אחוז קטן מסך כל האנשים שפרשו מהמק”ס. מתרגלי הפאלון גונג המעורבים מבקשים לקדם את התנועה, לא לשם שינוי המשטר, אלא בעיקר כדי להציע לאזרחים סינים אפשרות להבין את ההיסטוריה האלימה של המק”ס ולנקוט עמדה עקרונית בכך שהם בוחרים עכשיו שלא להיות קשורים אליה ולא להיות מעורבים במעשיה. בתהליך זה מתרגלי פאלון גונג אומרים לעתים קרובות שלתחושתם הם מציעים לאנשים אפשרות לגאולה מוסרית, לריפוי ולשלווה פנימית.

בשנים הראשונות לרדיפה, הצביעו מתרגלי הפאלון גונג על מנהיגים בודדים ולא על המק”ס בכללותו, כאשר דיווחו על מעללי הרדיפה. עם זאת, בסופו של דבר התברר שבגלל האופן שבו המק”ס מעצב את מחשבותיהם של אזרחים סינים באמצעות חינוך ושליטה בתקשורת, רבים מהם התקשו להאמין למציאות שהיא נחלת הפאלון גונג. לכן, כדי לפקוח את עיניהם של אנשים להתעללויות שמתרגלי הפאלון גונג חשופים להם, חשו המתרגלים הפעילים בתנועת הטווי-דאנג שעליהם לשחרר תחילה את האזרחים משליטתו של המק”ס במוחם ובנפשם. זו הייתה כוונת ניתוח תשעת הדיונים של מתרגלי הפאלון גונג שאכן התממשה.

כוונת מתרגלי הפאלונג גונג בקידום טווי-דאנג היא אם כן במטרה לסייע בידי האזרחים לראות בבירור את היקף הרדיפה של המק”ס נגד פאלון גונג ואת אופיו, ולאפשר להם להתרחק ממנו. נראה כי התנועה סייעה בכך בבלימת הפרות זכויות האדם. מאחר שאזרחים סינים רבים יותר למדו בקריאת 9 הדיונים על נטיותיהם האלימות והמתעתעות של אנשי המק”ס, רבים נשבעו  שלא לפעול עוד מטעמו בפגיעה בזכויותיהם של האזרחים. עדויות מצביעות על כך שסוהרים רבים במחנות העבודה וסוכני ביטחון אחרים איבדו את רצונם לעצור ולענות באופן שרירותי מתרגלי פאלון גונג, או לאיים עליהם. רבים מבקשים כעת להגן בחשאי על מתרגלי הפאלון גונג מפני התעללויות שהגיעו לרמות גבוהות במיוחד. פאלון גונג כקבוצה מובילת שיטה שמטרתה הגשמה רוחנית, מעולם לא חיפשה ולעולם לא תחפש כוח פוליטי.

אם זו תופעה כה חשובה, מדוע לא שומעים עליה?

תנועת טווי-דאנג מכוונת כאמור לאזרחים סינים ברחבי העולם, ולכן היא אינה מוצאת טעם לפרסם או לעורר מחאה ציבורית גלויה במערב. טווי-דאנג היא תנועה שקטה ששורשיה במסורות אינטלקטואליות סיניות, ומטרתה לעזור לאנשים למצוא שלווה אישית ושחרור. לא משנה איך ייראו המוסדות השלטוניים העתידיים בסין, ניתן לסמוך על תנועת טווי-דאנג שתניח בסיס חיוני לפתיחות ולחופש גדולים יותר, על ידי חיזוק מחויבותם של עשרות מיליוני סינים ליושר, הגינות וחמלה בחיי היומיום.