'הסוהרים לקחו ממני בכוח דם לבדיקה': מתרגלת פאלון גונג נזכרת בסיוט שעברה במעצר בסין

מאת דניאל קמרון

קשה לדמיין שהגברת המתוקה הזו עברה עינויים וכמעט נהרגה בידי אותם האנשים האמורים לשרת אותה ולהגן עליה. במדינה שבה קצירת איברים בכפייה מאושרת ומתבצעת על ידי גופים ממשלתיים, גם ממנה לקחו בכוח דם לבדיקה כשהייתה במעצר… היא בת מזל שהיא חיה כיום.

הכירו את אנג’ל. מתרגלת פאלון גונג ואסירת מצפון לשעבר.

כיום, משימתה של אנג’ל היא לחשוף את הרדיפה העקובה מדם מאחורי הקלעים, המתנהלת על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק”ס) נגד מתרגלי פאלון גונג.

זה היה ב-1998 כאשר אנג’ל התוודעה לראשונה לפאלון גונג. כמו רבים אחרים, היא החלה לתרגל בתקווה למצוא בריאות טובה יותר.

“לפני שגיליתי את התרגול הזה, לא ידעתי איך להתמודד עם הקשיים והתסכולים שבחיים. זה הוביל אותי לדיכאון. לא יכולתי לשלוט ברגשותיי והרגשתי אבודה בחיים”.

“המצוקה הַכֹּה רבה גרמה לאי סדירות בקצב הלב שלי. לפעמים כשטיפסתי במעלה המדרגות של שתי קומות, הלב שלי פעם כמו משוגע, הגוף שלי הרגיש חלש והיה שטוף זיעה”.

“לא יכולתי לשלוט במזגי והייתי מאבדת את קור רוחי בגלל דברים קטנים. יתר על כן, התפתחה אצלי בעיה בכבד, וזה כאב לי מאוד”.

“אבל הכאב הפסיכולוגי גבר בהרבה על הכאבים הגופניים שלי. הייתי אז בת 28 וחשבתי שלא אחיה מעבר לגיל 40″!

כיום אנג’ל היא בת 49. לא רק שבריאותה השתפרה באופן דרמטי, אלא שהמחלות שלה ממש נעלמו. כמו כן, “אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, הפכתי להיות אדם עליז, אופטימי ושמח”, היא מוסיפה.

בשנת 2000, מספר חודשים לאחר שהרדיפה של המק”ס נגד פאלון גונג החלה, עלתה אנג’ל על רכבת לבייג’ינג, לכיכר טיאננמן, יחד עם ארבעה מתרגלים נוספים. אולי אנג’ל לא הכירה בכך, אבל כל אחד שניסה לעתור למען פאלון גונג, לא משנה כמה בשקט עשה זאת היה נעצר.

“נסענו כדי לעתור למען זכותנו לתרגל בחופשיות ובשקט” היא ספרה. “ישבנו במדיטציה כ-10 שניות בלבד, כשנחטפנו משם באופן בלתי חוקי”.

“בכל מקום בכיכר טיאננמן היו שוטרים וקצינים ללא מדים”.

אנג’ל נלקחה לתחנת המשטרה, שם נחקרה. קצין המשטרה שניהל את החקירה החל לשרוף את ידיה במצית כדי לאלץ אותה לגלות את זהותה. אבל היא פשוט סבלה את הכאב ולא אמרה לו דבר.

אחד המתרגלים שליווה את אנג’ל לא יכול היה לסבול את העינויים הפיזיים וחשף את הפרטים של כולם בעל כורחו.

אנג’ל נשלחה חזרה לעיר מגוריה, שם עצרו אותה במקום עבודתה למשך ארבעה ימים. היא לא יכלה לחזור לביתה. אנשי ביטחון מונו לנטר אותה סביב השעון. למרבה המזל היא שוחררה לבסוף, אבל לא חופשיה מרדיפות נוספות.

מרכז לשטיפת מוח

אבל זו לא הייתה האחרונה בצרותיה. בשנת 2001 המשטרה חטפה את אנג’ל ממקום עבודתה באופן בלתי חוקי.

“נשלחתי לכיתת ‘חינוך מחדש'”, היא מספרת כשהיא מתייחסת למה שידוע יותר כמרכז לשטיפת מוח. “הם ניסו להכריח אותי לוותר על אמונתי. אבל אני לא חתיכת עץ. יש לי מחשבות משלי”.

אנג’ל נותרה נחושה והתעקשה לא לוותר על אמונתה חרף הלחץ הפסיכולוגי העצום שהפעילו עליה.

במרכזים האלה, הסוהרים מאלצים את המתרגלים לצפות בתעמולה של המפלגה בכל יום, כל היום. התוכניות ששודרו בעוצמת קול גבוהה מאוד, השמיצו את מתרגלי פאלון גונג והִללו את המפלגה הקומוניסטית. מעת לעת, הסוהרים אלצו את המתרגלים לרשום את מחשבותיהם כדי לבדוק את “ההתקדמות” שלהם. המתרגלים שמחשבותיהם לא עלו בקנה אחד עם התעמולה נענשו.

אנג’ל לא שיתפה פעולה ופתחה בשביתת רעב כמחאה על הרדיפה, אך בשל כך, היא נחשפה להתעללות רבה עוד יותר.

“מספר אנשים הפילו אותי בכוח לרצפה” היא נזכרת, לפני שהיא נוגעת בחוויה מייסרת מאוד של האכלה בכפיה באמצעות צינורית גומי. “כשהוציאו את הצינורית, היא הייתה מכוסה בדם. אני ממש לא רוצה להיזכר בזה… “.

הזנה דרך צינור נחשבת בדרך כלל לטיפול רפואי מציל חיים, אך המק”ס משתמשת בזה לרדיפת מתרגלי פאלון גונג הפותחים בשביתות רעב במרכזי המעצר, במחנות כפייה ובבתי כלא. יתרה מזאת, לעתים קרובות הם מערבבים בנוזלים סמים הגורמים לקורבן לאבד את הכרתו. האכלה בכפייה הביאה למותם של אין-ספור מתרגלי פאלון גונג.

מצבה הבריאותי של אנג’ל התדרדר במרכז לשטיפת המוח, ולחץ הדם שלה ירד לרמה מסוכנת.

“המשפחה שלי קיבלה מכתב בו נאמר שמתכוונים לשחרר אותי ללא כל תנאי”, היא מספרת ומוסיפה כי לאחר מכן משפחתה אספה אותה ולקחה אותה הביתה.

השומרים לקחו ממני בכוח דם לבדיקה

באמצעות תרגול פאלון גונג, אנג’ל שבה לבריאותה. אבל כל עוד היא נשארה בסין, היא לא הייתה חופשיה לחלוטין.

אנג’ל נאסרה שוב ושהתה במעצר ב-2004. פשעיה? הפצת מידע על הרדיפה אליה נחשפים מתרגלי פאלון גונג בסין.

בעוד המק”ס רודפת בטירוף את מתרגלי השיטה הרוחנית, המשטר יוצא לחלוטין מגדרו לשמור את הפרטים בסוד מ -1.3 מיליארד אנשים בסין.

בדרך כלל זה נחשב כמעשה אצילי אם מישהו מעלה מיוזמתו את המודעות על פגיעות בזכויות אדם. אך בסין, לדבר בגלוי נגד המשטר יכול להכניס אדם לכלא וזה עלה לרבים בחייהם.

במה שנוגע לאנג’ל, היא הייתה נתונה לעינויים נוראיים עוד יותר.

“מספר אנשים הצמידו אותי בכוח מטה כדי להאכיל אותי בכפייה”, אנג’ל נזכרת בפעם השלישית שהייתה במעצר.

“במטרה להשתחרר מוקדם יותר, אסירים שיתפו פעולה עם המשטרה כשעינו אותנו בפראות בצורה מופרזת”.

“הם קפצו על חזי בכוח רב ככל האפשר כשכל משקל גופם לוחץ עליי מָטָה”.

“מספר אסירים תפסו בכוח את ראשי. אחרים משכו את השיער כשהם מאכילים אותי בכוח”.

“הם האכילו אותי בכפייה דברים מלוחים במיוחד. הרגשתי צָמַא נוראי. לשוני הייתה יבשה כמו חול. הבטן שלי הרגישה כאילו היא בוערת. אני לא יודעת מה הם שפכו פנימה”.

אנג’ל חוותה במעצר גם אירוע מוזר.

“כשהייתי כלואה שומרים לקחו ממני בכוח דם”.

“באותו הזמן הייתי מבולבלת. מתוך 20 האנשים שהיו עצורים בחדר הגדול הזה, מדוע רק ממני לקחו דם? מדוע הם לא לקחו דם מאף אחד אחר”?

אנג’ל הייתה מתרגלת פאלון גונג היחידה בחדר הזה.

זה לבטח לא בגלל שהסוהרים דאגו לבריאותה, שְכֵּן אנג’ל עונתה ועברה התעללות מדי יום.

“זה היה בשנת 2006 כשסוף סוף האמת נחשפה. המפלגה הקומוניסטית הסינית רוצחת מתרגלי פאלון גונג כדי למכור את איבריהם. זה הרגע בו הבנתי סוף סוף שהמק”ס מעורבת ברוע כזה – הורגת אנשים חפים מפשע על-פי דרישה”.

אחרי יותר מחודש של האכלה בכפייה והתעללות במרכז המעצר, מצבה של אנג’ל היה בכי רע. היא לא יכלה ללכת וגם לא יכלה לטפל בעצמה. היה צריך לשאת אותה לכל מקום. חרף מצבה, היא נשלחה למחנה עבודה בכפייה כדי לייצר מוצרים לייצוא.

העינויים והסבל שעברה היו כל כך קשים שהיה צריך לקחת אותה למרפאה של מחנה העבודה בכפייה.

“הצוות הרפואי שם בדק את מצבי הגופני. אחד הרופאים אמר שמשום שהתפקוד האנדוקריני שלי בבלגן, אני יכולה למות בכל רגע, כך שאין טעם לטפל בי. הם סירבו לקבל אותי”.

השוטרים שהסיעו אותה למחנה העבודה בכפייה לא יכלו סתם כך להשאיר אותה שם, גם לא יכלו להחזיר אותה למעצר.

שוב פעם, משפחתה של אנג’ל קיבלה הודעה לאסוף אותה.

זה היה כבר יותר מדי עבור אמה הקשישה של אנג’ל, כשראתה את מצבה של בתה בניידת, כשהיא שוכבת שם ללא תנועה.

“נרדפתי עד כדי כך שאי אפשר היה לזהות אותי. אמי הקשישה בכתה וצעקה בשמי. השוטרים אמרו לאמי: ‘אנחנו מעבירים אותה לידיִיך. היא עדיין בחיים'”.

“להיות עדים לנדיבות ליבם של אנשים זה הדבר היפה ביותר”

אף על-פי שבסופו של דבר אנג’ל הצליחה לרפא את עצמה באמצעות התרגול בשיטה שלה, היא לא יכלה להישאר עוד בביתה בביטחון.

“לחיים תחת הטרור הקומוניסטי האדום בסין, אין שום ערובה שאהיה בטוחה. בהתחשב בסכנה ומתוך ייאוש, ברחתי מסין וטסתי לאוסטרליה, המדינה היפה והחופשית הזו”.

למזלה של אנג’ל, הדרכון שלה לא בוטל ולא הוחרם על ידי המק”ס, וכך היא הצליחה לנסוע לחו”ל ב-2015.

על אף שהכול שונה מבחינתה כעת, בהיותה במרחק של אוקיינוסים ממשפחתה ומכל הדברים שהיא מכירה, אנג’ל למדה להסתגל לחיים במלבורן, אוסטרליה.

היא מתפרנסת כמנקה. בזמנה הפנוי ניתן לראות אותה אוחזת בשקט שלט לבן גדול עליו כתוב: “הפסיקו את הרדיפה נגד פאלון גונג”, ממש מול הכניסה הראשית של הקונסוליה הסינית בטוראק. מתרגלי פאלון גונג הפכו כאן מראה שכיח. לעיתים נהגים צופרים בצופר שלהם לתמיכה, בזמן שהם חולפים על פניה.

בימים אחרים, אנג’ל אוספת חתימות על עצומה שתישלח לממשלה האוסטרלית, הקוראת לסיום מיָדי לרדיפה נגד פאלון גונג. היא עצמה אספה עד כה כ-40,000 חתימות. מאמץ לא קטן, במיוחד למי שמדברת רק מילים ספורות באנגלית. לפעמים מתלווה אליה מתרגלת הדוברת סינית ואנגלית הפועלת גם היא לאיסוף חתימות, כך שהיא יכולה לעזור לה בתרגום.

“כשאני אוספת חתימות בחוץ”, אומרת אנג’ל, “יש אנשים השואלים אותי: ‘את חושבת שהחתימה שלי באמת תעזור?'”

“אני אומרת להם שזה בהחלט עוזר. בדיוק כפי שהים מורכב מאינספור טיפות מים. בחתימה על העצומה אתה תומך בצדק. ואתה בוחר לעמוד בצד של הטוּב”.

“ככל שיותר אנשים יֵדעו על הרדיפה הזו. סביר יותר שרדיפה כזו לא תוכל להתבצע. זאת הצלת חיים”.

אנג’ל מתמידה כבר שנים כעת במאמציה להעלות את המודעות לרדיפה, מבלי להתחשב במזג האוויר.

“כל עוד אני עושה את חלקי היטב, בכך שאני מאפשרת לאנשים להבין את האמת הנוראה על המצב בסין, אנשים ייקחו ברצון את דף החתימה שלי כדי לחתום. בשבילי … זו תקווה”.

“להיות עדה לנדיבותם של אנשים זה הדבר הכי יפה שיש. כשאני רואה אנשים קוראים את החומרים שלנו ולומדים על הרדיפה, תחושת התקווה הזאת מתעוררת”.

כשהיא בבית, היא מכינה פרחי לוטוס צבעוניים מנייר, סוג של קמע מזל שהיא נותנת מכל ליבה לזר אדיב שעוצר לחתום על העצומה. יש לה שפע של פרחים עדינים בעבודת יד, בחדר הקטן שלה ללא חלונות. אפשר לראות אותם תלויים ממנורות, ידיות דלתות, ווים. לכל פרח מוצמד כרטיס קטן עליו כתובים שלושת העקרונות  – “אמת, חמלה, סובלנות” – שהם עיקרי היסוד של הפאלון גונג.

אם מדברים עם אנג’ל, יש תחושה שהיא בעלת אופטימיות נפלאה ונחישות רבה במה שהיא עושה, וסך הכול היא אדם נפלא שתמיד חושבת על אחרים. היא חייבת את בריאותה הטובה ואת החיוביות שבה לשיטה הרוחנית שלה.

“הפאלון גונג ממלא את לבי ונפשי בתחושה נהדרת שאין שני לה. אני מתמודדת מול כל דבר בשקט ובשלווה”.

אחרי כל מה שעבר עליה, להיות מסוגלת לשמור על מצב כה שליו, שזה ללא ספק משקף את עולמה הפנימי, זה ברור שיש בה משהו שכולנו יכולים ללמוד ממנו.