אמנסטי אינטרנשיונל Archives

סיפור מסע החופש לפינלנד של גב' זאן-פינג צ'ן החל בדצמבר 2012, כאשר קבוצה של 32 מחברי הארגון הבין-לאומי אמנסטי בטייוואן התעניינה במקרה שלה. בשלוש השנים שלאחר מכן, עד לשחרורה, הפעילה הקבוצה לחץ מתמיד על רודפיה של גב' צ'ן, באמצעות פנייה לממשל ולתקשורת הפיניים, כמו גם לרשויות הסיניות. תקופת המאסר הראשונה של גב' צ'ן החלה בשנת 2003, אז נידונה לשלוש שנים במחנה העבודה לנשים בשי-בה-ליה. שם הולעטה בכפייה והולבשה בכתונת משוגעים שיוחדה למתרגלי פאלון גונג, במטרה לכפות עליהם "טרנספורמציה", כלומר, לאלץ אותם להפסיק את התרגול ולהתנער מאמונותיהם. נשים במחנה העבודה נכפתו דרך שגרה בבגד זה, שעוצב להתהדק יותר ויותר ככל שהלובש נאבק כדי להשתחרר ממנו. אחת מחברותיה למאסר של גב' צ'ן נפטרה לאחר שהייתה כפותה במשך יום שלם בכתונת זו. גב' צ'ן עצמה נתלתה מחלון בעודה כפותה בכתונת המשוגעים הזאת. כשגברת צ'ן החלה בשביתת רעב במחאה על המאמצים לשנות את אמונותיה, האכיל אותה צוות מחנה העבודה בכפייה. לאחר אירוע אלים במיוחד מסוג זה, היא נכנסה להלם, והרשויות הודיעו לבתה לבוא לקחת אותה הביתה. ביולי 2008, לקראת המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, נעצרה גב' צ'ן ונידונה לשמונה שנים בכלא הנשים בעיר שין-שיאנג. היא אולצה לעבוד 18 שעות ביממה במפעל הבגדים של הכלא. בתה של צ'ן, ג'ין ז'או-יו, שהתגוררה אז בפינלנד, העלתה את הנושא לתודעה הבינלאומית בעזרת אמנסטי אינטרנשיונל והתקשורת הפינית. אינספור מכתבים התובעים את שחרורה של גב' צ'ן נשלחו לאחראים להתעללותה, ביניהם פקידים בכלא, רשות הביטחון הציבורי, והרשות השופטת. לעתים קרובות הופנו המכתבים לסוהרים מסוימים, לראשי בתי סוהר ולשומרים, במטרה להפוך את הנושא לאישי, כאשר במכתב "הובטח" להם כי לא יזכו להישאר אלמונים באלימותם. גב' צ'ן שוחררה לבסוף ובספטמבר 2015 הצליחה להימלט לתאילנד בעזרת חברים ומשם הגיעה לפינלנד. היא ובתה התאחדו לאחר שבע שנות פירוד. "סוף סוף עומדות היום רגליי על אדמה חופשית, אדמת פינלנד היפה", אמרה גב' צ'ן. "אני רוצה להודות לאמנסטי אינטרנשיונל ולחביבותם של התומכים במתרגלי פאלון גונג הנרדפים המוסיפים להאמין באמת, בחמלה ובסובלנות".

לחץ בינלאומי ובריחה נועזת

Amnesty International